29 במרץ 2015

בית חולים לספרים

אני לא מאמינה שזה המצב, אבל  הבית נקי לפסח! אלו שקוראים כאן בין השורות (וגם בתוכן ממש) בטח כבר הספיקו ללמוד שאני דחיינית כפייתית, ומה שניתן לדחות לרגע האחרון אני דוחה לרגע שאחריו. בדרך כלל אני בכלל לא מתלהבת מהניקיונות לפסח ועושה רק את המינימום ההכרחי, אבל השנה השילוב של חודש תשיעי עם בוא חג האביב ושגעת הניקיונות, גרמו לי להעמיד את הבית על הרגליים ולקנן כמו שצריך. עד כדי כך שאפילו נשאר לנו זמן לטפל בפרטים הקטנים.
היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

אחרי שעשינו סדר בספריה של הילדים נותרנו עם ערימה של ספרים פצועים וכאובים.


זכינו והילדים שלנו מאוד אוהבים להקשיב לסיפורים. כמובן שזה דורש מאיתנו לא מעט, לפעמים זה יכול להגיע לשעות של ישיבה והקראת סיפורים, אבל באמת שמדובר בזמן איכות שאין שני לו, וכדי שגם אנחנו ההורים ניהנה, אנחנו משתדלים להימנע מלאגור בספריה ספרים שיוציאו אותנו מדעתנו, ויש לא מעט כאלה. בכל פסח אנחנו מנפים כמה ספרים, מניחים ברחוב והם נעלמים תוך שנייה.

אגב, כמה מהספרים שלנו נאספו גם הם מהרחוב. למעשה, את רובם לא רכשנו בכלל. חלק גדול ונכבד קיבלנו מההורים שלי, ובעצם הרבה מהספרים שאני מקריאה לילדים שלי, הם אלה שאני האזנתי להם בתור ילדה. רוב הקלאסיקות שניתן להשיג ללא בעיה בכל חנות ספרים, עומדות אצלנו מרופטות על המדף עם לא מעט חבישות סלוטייפ. הכי כיף, לא?


הרבה מהספרים הילדים מקבלים גם מסבתא שלהם שמשקיעה מחשבה רבה בכל ספר שהיא קונה. ספריית פיג'מה גם תורמת את חלקה הנכבד. דודה שלי מספקת לנו מלאי של ספרים איכותיים שהילדים שלה כבר גדולים בשבילם, והם תמיד מגיעים אלינו במצב מצוין (איך היא עושה את זה?). יש אצלנו אפילו את "המלך לובנגולו מארץ זולו" שהועבר אלינו מהבית של סבתא שלי, עם הקדשה שנכתבה לדוד שלי לפני 41 שנה! אפשר לוותר על אוצר נוסטלגי שכזה לטובת עותק חדש מהניילונים?


 כשעושים סדר, הרבה פעמים מוצאים דברים ששכחנו או בכלל לא ידענו שהם קיימים. וככה יצא לנו לפגוש פתאום הרבה ספרים שכבר מזמן לא סיפרנו, וזה כיף גדול.


ובחזרה לערימת הספרים החבוטים שלנו. בדרך כלל אלה כמובן הספרים האהובים והנקראים ביותר, ולכן לא נוותר עליהם בקלות. החלטנו לפתוח עבורם בית חולים לספרים, והכנו ערכת דוקטור מיוחדת שבאמצעותה כל ספר יקבל את הטיפול הראוי לו.


האמת שהערכה הזו לא מכילה יותר מדי - נייר דבק ומספריים, זה כל מה שצריך. אה, וגם קצת זמן פנוי (לי אישית זו ממש תרפיה, ככה שכל מה שאני צריכה בחיים זה לשבת לצפות בסדרה טובה עם ערימת ספרים קרועים לידי ואני מסודרת).


וכך, גם הספרים שידעו ימים טובים יותר, מתאוששים להם אט אט וחוזרים אל קו הבריאות. הרווחנו חיסכון, חינוך למחזור ושמירה על איכות הסביבה וגם כמה ספרים שיוקירו לנו תודה לעת זקנה, למה לא? נכון שחתיכות נייר דבק הן לא הדבר הכי פוטוגני בעולם, אבל מה עדיף, ספריה מבריקה ונוצצת שבכלל לא נוגעים בה? לילדים זה בכלל לא אכפת.


טוב, איך אפשר לדבר כל כך הרבה על ספרים בלי לתת איזו המלצה? אני לא מתיימרת להיות איזו מבקרת ספרים מדופלמת, אני בסך הכול אמא שאוהבת לספר לילדים שלה סיפורים ואשמח לשתף אתכם בשלושה ספרים שאני אוהבת במיוחד.

רק לפני כן, המלצה כללית - ספר טוב הוא ספר שגם אתם וגם הילדים נהנים ממנו, וזה כמובן עניין אישי. אז תרשו לעצמכם להחזיק בבית ספרים מטופשים שלא נחשבים ל"ספרותיים" במיוחד, ובאותה מידה תעיפו מהמדף אי אילו "ספרי איכות" שאתם לא ממש מתחברים אליהם.

וכעת להמלצות:

1. אורי כדורי / חיבר: אריה נבון | חרזה: לאה גולדברג | איירה: רותו מודן
ספר מושלם, מתוק מדבש ובעל הומור משובח בשילוב מנצח של שלושה יוצרים מהמוכשרים שידעה מדינתנו. העלילה המבדרת שכתב אריה נבון, השפה המליצית והעשירה של לאה גולדברג והאיורים המושלמים של רותו מודן יוצרים תבשיל משובח מיוחד. איכשהו יוצא שתמיד כשאנחנו מקריאים אותו, כל המשפחה נאספת יחד וכולנו מתגלגלים מצחוק.



2. אריה הספריה / כתבה: מישל קנודסן | אייר: קוין הוקס | תרגמה: אירית ארב
ספר באמת מוצלח הוא כזה שגם אם האיורים שמלווים אותו לא מדהימים, הוא עדיין טוב. אבל ספר שהוא גם טוב וגם מלווה באיורים מרהיבים, זה תענוג של ממש. את הספר "אריה הספריה" הילדים שלנו יכולים לשמוע שוב ושוב ברצף ופשוט לא נמאס להם. בנוסף, אני אוהבת ספרים שמזמנים שיחה על מצבים מורכבים בחיים, ולאו דווקא כאלה עם מסר פשוט וברור (לפעמים מדי).


3. הדודה שלי מרחוב הנביאים / כתב ואייר: יורם טהרלב
דיברנו לפני רגע על איורים? בספר הזה האיורים מכוערים למדי ובכל זאת מלאי חן. הקטנה חושבת שזו בכלל חוברת צביעה כי כל האיורים הם בקווי מתאר ובשחור לבן. אבל מה זה בכלל משנה? הספר הזה פשוט נהדר! האמת, נראה לי שהוא בכלל מיועד להורים וזה כל היופי שבו. לילדים שלי תמיד יש מבט קטן של ניצחון כשאנחנו מקריאים את השורות האחרונות שלו, ואין כמו לקרוא אותו בסופו של יום קשה ומתיש כשהבית מבולגן ומטונף.



טוב, בכל זאת יצא לי קצת "מבקרת ספרים", אבל לא נורא, מותר לי להרגיש קצת מורמת מעם, סיימתי עם סדר פסח! תסלחו לי, נכון?
עכשיו כשהכול מצוחצח, נקי ומסודר, אני יכולה ללדת בשקט :)
שיהיה לכם חג פסח שמח, אביבי ופורח!

תגובה 1:

  1. מקסימה! פוסט ככ אמיתי וכנה. נהניתי
    שתהיה לידה קלה! חג שמח

    השבמחק

אשמח לשמוע את דעתכם :)