18 בספטמבר 2014

קפיצה קטנה לעולם החלומות

לפני שבוע יצא לנו להשתתף בחוויה מיוחדת במינה, אבל רגע לפני שאספר עליה, אביא קצת מידע מקדים.

על התאטרון החברתי משו משו יצא לי לשמוע מפה ומשם, די התלהבתי כבר בהתחלה מהיוזמה, מהתשוקה ומהחדשנות שלהם, אבל לצערי לא יצא לי להגיע לאירועים שהם קיימו. רגע רגע, אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה לעזאזל תאטרון חברתי... אז הנה קצת הסברים מהאתר ומעמוד הפייסבוק שלהם:
"קבוצת התאטרון החברתי משו-משו היא להקת תאטרון מקצועית היוצרת וחוקרת בתוך, עם ובהשראת החברה בה היא פועלת, ושואפת לפרוץ גבולות בין בני אדם באמצעות האומנות, להנגיש אומנות ולהחזירה לאנשים. הקבוצה מורכבת מאומנים ישראלים רב תחומיים אשר חברו יחד בכדי ליצור תאטרון חברתי, ופועלת הן כתאטרון מקצועי והן כקהילת חיים". מגניב, לא?
אם אתם רוצים להבין עוד קצת אתם מוזמנים לקרוא באתר.

בכל מקרה, בשבוע שעבר התקיים אירוע מיוחד לילדים - "ביי לחופש הגדול" עם הצגת ילדים וסדנאות יצירה. ואיפה כל זה קורה? בפארק בוסתניה, מקום שלא ידעתי עליו ולא שמעתי עליו קודם לכן, אבל מסתבר שהוא ממש ממש קרוב אלינו (תודה ל-waze) ושזה קסם של מקום.


הקבוצה שיפצה את הפארק בעזרת מתנדבים ויצרה בו את מתחם "תה-אטרון" על שם צמחי התה המקיפים את המקום. התאטרון המורכב מטרסות ומחצלות ממוקם בצל העצים ובינות לצמחים, מעולם לא חשבתי שאשב לצפות בהצגה במקום כה פסטורלי ומעורר השראה!

ההצגה שצפינו בה נקראת "היער שצמח לבד". הצגה פשוט מקסימה ומושקעת, עם ליווי מוזיקלי, תחפושות מרהיבות ושחקנים מצוינים. גם בהשוואה להצגות ילדים הכי מקצועיות שיש, מדובר בתאטרון ילדים במיטבו!


אחרי ההצגה התקיימו סדנאות יצירה. אנחנו השתתפנו בסדנת אפיית פיתות. זו לא הייתה פעם ראשונה שאפינו פיתות על טאבון, אבל כנראה שהיה משהו כל כך מיוחד באווירה מסביב, שהילדים פשוט היו בעננים.


אחרי שהפיתות היו מוכנות התפנינו לגלות את הקסם שהקיף אותנו. לכאורה מדובר בפארק ישן ומוזנח, עם מתקנים עתיקים, הרבה חול ואדמה ושטח ענקי שלא ברור איך לא השתלטו עליו עדיין כרישי נדל"ן. במבט שני, מדובר בחלום ילדות. הרבה טבע, מתקני עץ שמציתים את הדמיון, הזדמנות להתלכלך בלי חשבון ובעיקר שקט ושלווה.


אחת האטרקציות המלהיבות במקום הייתה מגלשה ארוכה ארוכה שבנויה על גבעה קטנה, ואינסוף ילדים שחגגו שם באושר גדול.



למשך אחר צהריים אחד, זכינו להתנתק קצת מהקצב המהיר של היום-יום, לדמיין שאנחנו בתוך איזושהי אגדה שמתרחשת במקום רחוק, ופשוט לשקוע בחלום נעים שלא רוצים להתעורר ממנו.
כל פעם מחדש אני נפעמת לגלות כמה מעט צריך כדי להיזכר שהשמיים הם הגבול...



7 תגובות:

  1. מקנאה בכם! אץ חייבת לגלות לנו איפה המקום הכיפי הזה..

    השבמחק
    תשובות
    1. נראה לי הכי פשוט שניפגש שם וזהו, לא ? ;)
      הנה הוראות הגעה מהאתר של משו משו:
      Waze- רחוב ענבר לדרמן ירושלים
      בטיול כיף בשכונה (מדרגות) - מהצומת המרומזר ברחוב טהון פינת בורוכוב יש מדרגות שיורדות כל הדרך עד פארק אסבסטונים.
      לבאים מהמפלצת - יורדים ברחוב צ'ילה עוברים את הכיכר לכיוון קרית מנחם ומצד שמאל יש דרך שיורדת לפארק.
      יתכן שחלקכם מכירים את זה בתור- ואדי אסבסטונים או גן העץ או גן השיש או בוסתניה...

      מחק
  2. סוד הגן הנעלם...

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן :)
      לפעמים צריך לחפש קצת את הסודות אבל הם תמיד נמצאים שם...

      מחק
  3. מקסים.
    עולם הילדים עשיר ככ שהפשטות והאיכות עושים לו טוב.
    שנה טובה!

    השבמחק
    תשובות
    1. ניסחת את זה בצורה הכי מדויקת שיש.
      תודה ושנה טובה!

      מחק
  4. וואו, נראה מקסים! ואיך את יודעת ליהנות תמיד מהדברים הקטנים...
    יש לך מושג אם ההצגה הזו מופיעה שוב בקרוב?

    השבמחק

אשמח לשמוע את דעתכם :)