רון בלב ואת ביד

(לפני שמתחילים: אם תתמידו ותקראו עד הסוף, מחכה לכם הפתעה...)

ט"ו בשבט מגיע, ממש עוד רגע.
חג מוזר קצת הט"ו בשבט הזה, אם בכלל אפשר לקרוא לו חג.
הוא שייך למשפחה הזאת של ל"ג בעומר, החגים של הילדים.
המבוגרים בדרך כלל לא ממש שמים לב לקיומו.
אולי רק אינפלציה של פירות יבשים במדפי הסופר מזכירה לנו אותו.

ובכל זאת, אני מאוהבת ביום הזה.
למה?
קודם כל, כי נולדתי ממש יומיים לפני, ותמיד יום ההולדת שלי יוצא סביב החג.
וסיבות נוספות? אדמה, טבע, נטיעות, פירות, חורף. מה יותר טוב מזה?
(האמת היא שמאז שאני אמא אני פחות מתחברת לקטע של החורף,
אבל עם ט"ו בשבט זה עדיין הולך טוב).

ובכן, החלטתי שהשנה אנחנו נוטעים עץ.
הילדים קרנו מאושר ברגע שהודעתי להם על כך.
מיותר לציין שהם נהנו מכל רגע,
אבל אולי תופתעו לשמוע שגם אני נהניתי לפחות כמותם.

ועכשיו התמונות ידברו בעד עצמן.

לא יכולתי להתאפק, כל כך התבקש להוסיף לתמונות את אפקט הנוסטלגיה...

מלבד הנטיעות, ידוע שנהוג לאכול מפירות הארץ.
אנחנו פחות בקטע של פירות יבשים, תנו לנו פירות ישר מהעץ.

איך אפשר חג יהודי בלי איזו ארוחה משפחתית?
סדר ט"ו בשבט עם כל המשפחה הוא חלק מהעניין כמובן.

ועכשיו הפתעה קטנה.
רוצים לשדרג קצת את שולחן ט"ו בשבט?
אתם מוזמנים להדפיס ולגזור את הכרטיסים המצורפים ולהניח על צלחות הסועדים.
אם אתם מתארחים אפשר לתת אותם יחד עם מתנה כמו עציץ או סלסלת פירות יבשים.
רצוי להדפיס על נייר עבה כדי שהכרטיסים יהיו מספיק קשיחים.

ט"ו בשבט שמח!