אביב קיצי שכזה

אחד היתרונות הגדולים בירושלים הוא עונת האביב הארוכה.

בניגוד לרוב המקומות בארץ, בהם האביב נמשך בערך... יומיים,

כאן אפשר ליהנות מאביב ארוך יותר שלעתים גולש עמוק אל תוך הקיץ.

אבל היום, ללא ספק, היה פה קיץ.

אתם מאלה שאוהבים את הקיץ?
לי אף פעם לא הייתה תשובה מסודרת לשאלה הזאת.
נראה לי שאני אוהבת כל עונה, מתי שהיא לא.
בחורף אני אוהבת הקיץ ובקיץ אני אוהבת את החורף.
זה אומר שבעצם אני לא אוהבת שום עונה? לא יודעת.

בכל מקרה, מאז שאני אמא, יש לי העדפה ברורה לקיץ.
סוף סוף אפשר להוריד את כל שכבות הבגדים,
לפתוח חלונות ולאוורר את הבית,
לאכול ארוחת ערב בגינה הציבורית,
להפסיק לקחת ימי מחלה,
לכבות קצת את הבוילר,
לתלות כביסה באוויר הפתוח
ולזלול יחד פירות עסיסיים.

אה, וכמעט שכחתי - גלידות סורבה.

אין על המאכל הקפוא, המתוק והמרענן הזה!
עזבו אתכם מקפוצ'ינו עם קצפת, עוגות שחיתות וכל שאר פגעי החורף המשמינים,
כי סורבה זה השוקולד החדש.
מאז שגיליתי שיטה ביתית ומגניבה להכנת סורבה בקלי קלות, חיי השתנו. פחות או יותר.
רוצים גם? קבלו.

מתכון לסורבה פירות מרענן

מצרכים:
2 כוסות מיץ פירות סחוט טבעי
2/3 כוס סוכר

לפני שמתחילים, שימו לב שההכנה דורשת שימוש במעבד מזון או בלנדר אז תוודאו שיש לכם אחד כזה.
דבר נוסף, היחס בין המיץ לסוכר הוא 1:3 ואתם יכולים כמובן להכין בכמות שמתאימה לכם. כמות של גלידה משתי כוסות מספיקה בכיף לארבעה אנשים.
ועכשיו, לעבודה (לא שיש יותר מדי)...
מחממים בסיר על אש בינונית סוכר ומיץ פירות באיזה טעם שבא לכם (אני התנסיתי עד כה ברימונים, לימונענע ופירות הדר והכל יצא יאמי). מערבבים את הסוכר והמיץ עד שהסוכר נמס לגמרי ומעבירים את הנוזל הסמיך לתבנית שטוחה. מניחים את התבנית במקפיא לכמה שעות טובות עד להקפאה מלאה. אחרי שהתערובת קפאה מוציאים מהמקפיא וחותכים לקוביות גדולות. מעבדים את הקוביות במעבד מזון/בלנדר עד לקבלת מרקם חלק. מעבירים למיכל כלשהו, מקפיאים לכמה שעות נוספות וזהו. יש לכם סורבה.

המשך אביב/קיץ כיפי לכולם!

פסח בא

את פסח עצמו אני ממש אוהבת. באמת.
כמה נפלא לחגוג חירות, אביב, מצות... טוב, מצות אולי פחות.
אני אפילו אוהבת את האתגר שבהכנת מתכונים כשרים לפסח,
זה קצת כמו משימה ממאסטר שף, לא? (מבטיחה מתכונים בקרוב).
הבעיה שלי היא עם כל התקופה שלפני.
כל האטרף הזה של הניקיונות והסדר, אוף.
בטח כבר הבנתם שאני מאלה שדוחים הכל לרגע האחרון,
אז גם את הניקיונות ההכרחיים אני מרשה לעצמי לדחות
ולא להשתגע עם צחצוח הפאנלים והברקת התריסים.

זו אני.
מעדיפה להתעסק בצדדים היותר יפים של ההכנות לחג...

יותר סימפטי, לא?

ובכל זאת כדי להפוך את מלאכת הניקיון לנעימה יותר,
הכנתי משהו קטן שידרבן אותי לסיים כבר
ולתלות בגאווה את השלטים האלה על ידיות הדלתות ברחבי הבית.

רוצים גם?
הדפיסו, גזרו וזה מוכן.
אה, ואל תשכחו גם לנקות לפני, כי אחרת אין לכם מה לעשות עם זה ;-)

חג שמח!