משלוח מנות רב שימושי

היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

אני אגלה לכם סוד...

אתם בטח כבר יודעים שאני מאוד אוהבת ליצור. לכן חג פורים אהוב עלי במיוחד, יש בו כל כך הרבה הזדמנויות ליצירה. אבל האמת היא, שאני ממש ממש אבל ממש לא מצליחה להתחבר לעניין של משלוח מנות :(

התחפושות הן החלק המועדף עלי, ואני מתחילה לחשוב ולתכנן אותן כבר כמה חודשים מראש (כמובן שבפועל אני מתחילה לעבוד עליהן רק מספר ימים לפני החג). את כל המשימות שמקבלים מהגן כבר שבועיים לפני פורים אני מבצעת בשמחה ועל המסיבה שאנחנו עורכים בבית אני עובדת במשך ימים ונהנית מכל הבישולים והקישוטים. אבל משלוח מנות... לא יודעת איך להסביר למה, פשוט לא עושה לי את זה.

השנה החלטתי להתגבר על המחסום וליצור משהו שגם יהיה כיף להכין, גם ישמח את מי שיקבל אותו, וכמובן שיהיה פשוט וזריז, כי את המאמצים שלי אני מעדיפה להשקיע בתחומים אחרים...

וכך נולד לו משלוח המנות שלפניכם. ומה מייחד אותו בעצם? הוא פשוט ביותר להכנה עצמית והילדים ישמחו להשתתף בחגיגה, ומי שתעניקו לו את המשלוח לא יקבל רק קופסה עם ממתקים אלא גם יצירה ומשחק.

מה צריך?

הקובץ המודפס מכאן על נייר עבה (כמה שיותר, יותר טוב)

מספריים

דבק

וממתקים כמובן

מה עושים?

לאחר ההדפסה גוזרים חריצים כמתואר בשרטוט:

מקפלים כל מלבן כלפי צידו השני של הנייר (הצד הלא מודפס).

מורחים דבק על הריבועים הלבנים.

ומדביקים ליצירת קופסה.

ממלאים את הקופסה בממתקים... והמשלוח מוכן!

כדאי להוסיף פתק קטן בו יהיה כתוב, שאחרי שמסיימים לזלול, מחכה משחק נחמד בתחתית הקופסה...

אז שיהיה פורים שמח ומבדח!!!

הפתעות לט"ו בשבט

היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

אני יודעת שט"ו בשבט הוא בסך הכול חג קצת מוזר שממוקם לו אי שם באמצע לוח השנה, אבל יש לי חיבה מיוחדת לחג הזה. אני מעריכה שזה קשור לעובדה שאני חוגגת בו את יום הולדתי :)
השנה אני חוגגת עם בטן גדולה במיוחד (כן, כן, עוד חודשיים אני עתידה ללדת) ולכן הרשיתי לעצמי להתפנק ולחגוג עם עוגה מושחתת ומלאה בפרי האהוב עלי ביקום - תותים! מאז שאני זוכרת את עצמי, יום ההולדת שלי היה שזור בתותים. אמא שלי תמיד הייתה מכינה סלט פירות תותי במיוחד או שמנת עם תותים, ולכן הפרי המדהים הזה מתחבר לי אוטומטית לתאריך המשמח.

כמובן שלא תצאו מכאן מקופחים ואחלוק אתכם את המתכון, ממש עוד רגע. לפני כן אני רק מזכירה לכם שהבטחתי פעילות ט"ו בשבטית כיפית, אז אחרי המתכון תוכלו למצוא משחק מהנה ביותר שמתאים לגדולים ולקטנים. תיהנו!

עוגת תותים ושוקולד לבן

העוגה מבוססת על העוגה הקלה והמדהימה הזאת של מיה מבצק אלים, שאליה צירפתי את התוספות המושחתות. כל השלבים פשוטים ביותר לביצוע, והתוצאה מרשימה למדי. שווה!

לעוגה:
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה
2 ביצים
⅔ כוס סוכר
⅓1 כפית אבקת אפיה
½ כפית מלח
1 כפית תמצית וניל
½1 כוסות קמח

למילוי ולציפוי:
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה
2-3 כפות סוכר
סלסלת תותים
100 ג' שוקולד לבן

מכינים את העוגה:
מחממים תנור ל-180 מעלות. מקציפים את השמנת לקצפת יציבה. מוסיפים את הביצים אחת אחרי השנייה תוך ערבוב. מוסיפים את הסוכר, אבקת האפייה, המלח ותמצית הווניל ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח ומערבבים בעדינות רק עד שהקמח נטמע בבלילה (להיזהר מערבוב יתר). יוצקים את התערובת לתבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ ואופים 17-20 דקות, עד שהחלק העליון משחים מעט וקיסם שננעץ בעוגה יוצא עם פירורים לחים. מצננים את העוגה.

מכינים את המילוי והציפוי:
ממיסים בזהירות השוקולד הלבן במיקרוגל או בסיר (אם ממיסים במיקרוגל אז בפולסים קצרים, ואם בסיר אז על אש נמוכה תוך ערבוב מתמיד, רק עד שאין גושים). מורחים את השוקולד על נייר אפייה לשכבה דקה דקה ומכניסים למקרר. בינתיים מקציפים את השמנת המתוקה עם 2-3 כפות סוכר (לפי טעמכם), וחותכים את התותים לקוביות. מערבבים מחצית מכמות הקצפת עם מחצית מכמות התותים, את המחצית השנייה של הקצפת ושל התותים שומרים בצד.

מרכיבים את העוגה:
חותכים את העוגה האפויה לרוחבה כך שמתקבלים שני עיגולים. מורחים על העיגול התחתון את הקצפת המעורבבת עם התותים ומניחים מעל את העיגול השני. מצפים את הצד החיצוני והעליון של העוגה ביתרת הקצפת שנשמרה בצד. מוציאים את השוקולד מהמקרר וחותכים אותו בסכין חדה למלבנים דקים, מעט גבוהים יותר מגובה העוגה. לא נורא אם חלק מהמלבנים נשברים, זה מוסיף לעוגה חינניות. מסדרים את המלבנים סביב העוגה ומפזרים מעל את קוביות התותים שנשמרו בצד.

ועכשיו, אחרי שאתם מסודרים קולינרית, אפשר לגשת לתוכן.
ט"ו בשבט מזוהה מאוד בשנים האחרונות עם הסביבה והטבע, ולכן היה נראה לי ברור מאליו להכין פעילות משפחתית לחיק הטבע. נצלו את ימי השמש הקרובים (אומרים ששבוע הבא החורף חוזר...) וצאו החוצה, הכול כל כך ירוק ויפהפה! בשביל הפעילות הזו ממש לא תצטרכו להתאמץ, אז קדימה, הטבע מחכה לכם.

בינגו טבע לט"ו בשבט

יציאה לטבע עם הילדים היא הבילוי המשפחתי המועדף עלי. כמה פשוט, ככה טוב. ילדים לא צריכים הרבה יותר מזה, רק תנו להם לקפץ בין עלי תלתן ואורנים, והם בעננים. אם משלבים גם משימות ומשחקים, הבילוי בכלל הופך לחוויה. מאוד קל לאלתר פעילויות בחוץ (מי יצליח לאסוף כמה שיותר סביונים? מי יגיע ראשון לעץ הברוש? וכדומה, הבנתם את הרעיון). הפעם גם הכנתי לכם פעילות שבכלל לא תצטרכו להתאמץ בשבילה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להדפיס את הקובץ בקישור המצורף, לגזור את הלוחות, לחלק למשתתפים ולהתחיל לחפש... הראשון שמסמן בלוח שלו טור, שורה או אלכסון הוא המנצח. (דרך אגב, טבע זה לאו דווקא שמורת טבע מוגנת אי שם בעמק יפה. זה יכול להיות גם סתם קרחת אורבנית בלב העיר, שצמחו בה כמה גבעולים. אנחנו פשוט שיחקנו בגינה ליד הבית).

להדפסה לחצו כאן

ט"ו בשבט שמח!

נ.ב: מוזמנים להיזכר בפוסט ט"ו בשבט של שנה שעברה ולהוריד משם את כרטיסי הברכה החגיגיים והצבעוניים.

כיף בחורף

חורף...
בוקר, עדיין חשוך בחוץ, אף אחד לא רוצה לצאת מהמיטה, צריך ללבוש אלפיים שכבות, וקררררר... כל כך קר שם בחוץ.
אבל חורף זה גם כוס שוקו חם + ספר טוב + התכרבלות מתחת לפוך + גשם מטפטף על החלון. מה צריך יותר מזה?

שוקולדים להכנה עם הילדים בקלי קלות:

ממיסים קצת שוקולד (איזה שאתם אוהבים - מריר, חלב, לבן), מפזרים סוכריות או שברי אגוזים בתחתית של תבנית סיליקון, יוצקים מעל את השוקולד המומס ומצננים שעתיים במקרר. נותנים לילדים לטעום אחד ואת כל השאר מחביאים ושומרים לעצמכם :)

אז מצד אחד, הכול רטוב ומסמורטט, מצד שני האוויר טהור, הרחובות נקיים ורחוצים, הריח משכר והירוק כבר מבצבץ.

אין ספק, אני מעדיפה להסתכל על הצדדים הטובים שבחורף...
מוזמנים להוריד ולהדפיס את הקובץ המצורף, לתלות במקום בולט ולזכור שחורף זה נפלא!

דרושה חופשה

הרבה זמן לא הייתי כאן. יותר מדי זמן. לצערי אני לא יכולה להגיד שהייתי עסוקה במיליון ואחד דברים, פשוט לא הצלחתי לגרור את עצמי לכאן. קיץ קשה עבר על מדינתנו הקטנטונת שמנסה אט אט להתאושש. היום תפסתי שנשארו עוד שבועיים לחופש הגדול ועדיין לא עשינו שום דבר מיוחד עם הילדים. מודה, קצת נבהלתי.

מה בכל זאת עשינו? עברנו דירה. את החצר הפרטית (והלא מטופחת) שהייתה לנו בדירה הקודמת החלפנו בגינה משותפת ומטופחת למשעי, מלאה בצמחייה ובפינות חמד קטנות. מה שנשאר זה לצאת החוצה עם ספר טוב וכוס לימונדה.

האמת שעדיין לא יצא לי לשמוע את צמד המילים "משעמם לי". הילדים פשוט מבלים כל היום עם השכנים בחוץ, ממש כמו פעם. באחד הימים הצעתי להם ללכת לפה, לנסוע לשם... לא היה עם מי לדבר! מצידם כל היום לשחק במקלות ואבנים וללטף חתולים.

ובכל זאת, אני לא מוכנה לתת לשארית החופש לעבור בלי לצאת למקום כלשהו, ללכת קצת בטבע, לראות מקומות חדשים, לנוח בפינה שקטה... החלטתי להיות ספונטנית ולתכנן איזו חופשה קצרה, לא ממש משנה לאן. העיקר שיהיה לאנשהו. אז הכנתי לי משהו קטן להשראה, ומעכשיו השמיים הם הגבול. אם תציעו לי רעיונות שווים לא תהיה מאושרת ממני.

הקובץ להורדה כאן. להדפיס ולתלות במקום בולט לעין!

כיף שיש ימים כאלה

איך אני אוהבת אחרי צהריים כאלה,
כשיש גם זמן וגם כוח וגם מצברוח טוב.
השבוע היה לנו יום כזה,
בדיוק כשפגשתי את המתכון המגניב
לאלפחורס ספרינקלס אצל עוגיו.נט.

בפייסבוק היו תגובות נלהבות
מכך שהמתכון מתאים לילדים.
כנראה שאני קצת ילדה בעצמי
כי גם לי השילוב של השוקולד 
והסוכריות הצבעוניות מיד עשה את זה.
בכל מקרה היה כיף גדול לכולנו.
הבצק במרקם מושלם, ממש כמו פלסטלינה,
הילדים נהנו לשחק ואני בינתיים
מרחתי ריבת חלב וגלגלתי בסוכריות
(זה שלב שקצת פחות מתאים לילדים,
אלא אם כן בא לכם לאכול גם
ילדים עם ריבת חלב וספרינקלס)...

אנחנו לא הצלחנו להתאפק

וזללנו לא מעט עוגיות מיד אחרי האפייה,

אבל כדאי לכם לשמוע לעצה של נטלי

ולחכות יום אחד לפני הזלילה,

הן פשוט הרבה יותר טעימות!

בנוסף לעוגיות,

הכנו משחק קליל וספונטני.

אריזה של קלוגס, חתיכת טפט

ואייקונים חמודים שהדפסנו וצבענו,

והנה יש לנו משחק זיכרון קיצי

שדאג לנו לתעסוקה נוספת.

האייקונים המגניבים ניתנים להורדה מכאן.

כיף שיש ימים כאלה, לא?

ועכשיו אני חוזרת לבלאגן...

להתראות!

פסח בא

את פסח עצמו אני ממש אוהבת. באמת.
כמה נפלא לחגוג חירות, אביב, מצות... טוב, מצות אולי פחות.
אני אפילו אוהבת את האתגר שבהכנת מתכונים כשרים לפסח,
זה קצת כמו משימה ממאסטר שף, לא? (מבטיחה מתכונים בקרוב).
הבעיה שלי היא עם כל התקופה שלפני.
כל האטרף הזה של הניקיונות והסדר, אוף.
בטח כבר הבנתם שאני מאלה שדוחים הכל לרגע האחרון,
אז גם את הניקיונות ההכרחיים אני מרשה לעצמי לדחות
ולא להשתגע עם צחצוח הפאנלים והברקת התריסים.

זו אני.
מעדיפה להתעסק בצדדים היותר יפים של ההכנות לחג...

יותר סימפטי, לא?

ובכל זאת כדי להפוך את מלאכת הניקיון לנעימה יותר,
הכנתי משהו קטן שידרבן אותי לסיים כבר
ולתלות בגאווה את השלטים האלה על ידיות הדלתות ברחבי הבית.

רוצים גם?
הדפיסו, גזרו וזה מוכן.
אה, ואל תשכחו גם לנקות לפני, כי אחרת אין לכם מה לעשות עם זה ;-)

חג שמח!

משנכנס אדר מרבים בטרחה + הפתעה!

השנה החלטתי להתארגן לפורים מלא זמן מראש, ובאמת הצלחתי.
כלומר, כבר חודשים אני מתכננת את התחפושות של הילדים.
כל מה שנשאר זה רק לבצע...
ובכן, הדד-ליין הולך ומתקרב ואני מבינה שלא נותרה לי ברירה אלא להפשיל שרוולים ולהתחיל להתקדם.
בשישי האחרון החלטתי לנצל את מעט הזמן שיש לי ליום חביב של ביזנס אנד פלז'ר.

אז נסעתי למרכז העיר.
פעם הייתי מבלה הרבה באזור.
מאז שאני אמא, קצת פחות.
בכל מקרה, גיליתי שיש בעיר הזאת מלא אנשים.

התחלתי את היום ב"קפה קדוש" החביב עלי.
המקום הפצפון הזה מפוצץ תמידית ורועש למדי, אבל זה חלק מהקסם שלו.
צברתי קצת אנרגיה עם קפה ומאפה (טוב, על מי אני עובדת? אני לא שותה קפה. אבל שוקו ומאפה לא נשמע משהו).

כמובן שאי אפשר לצאת בידיים ריקות...

ועכשיו לעבודה.
התקדמתי לכיוון חנויות הבדים.
אני מתה על איך שהן נראות לפני פורים,
מלא גלילים של בדים נוצצים, מבריקים והזויים.

כמובן שהייתי צריכה להסתובב קצת בין החנויות כדי למצוא בדיוק את מה שאני מחפשת ושיהיה בגוון המדויק ובעובי הרצוי ושהמוכר יבין אותי... בקיצור, הבנתם את הרעיון, זה לקח זמן.

אחרי שהשלל היה ברשותי וסימנתי וי על כל הרשימה (כמעט), החלטתי להתפנק בחומר קריאה טוב לשבת. זה הזמן היחיד בשבוע שאני מצליחה לקרוא בו קצת, אם לא מחשיבים את חמש הדקות בכל לילה לפני השינה, עד שהעיניים נעצמות. 

אני מתה על חנויות ספרים יד שנייה. מזל שבירושלים לא חסרות כאלה. יש בהן משהו מיוחד - הבלאגן, האבק, הכריכות המרופטות. משום מה אני מעדיפה את זה על פני רשתות הספרים הגדולות והמבריקות.

אחרי כל ההתרוצצויות, החלטתי לקנח בסיבוב בשוק.
לשוק מחנה יהודה מגיע פוסט משל עצמו וזה בטח יקרה מתישהו,
אבל אני חייבת לתת לכם טעימה קטנה.

האמת, אני מעדיפה להימנע מלהגיע לשוק ביום שישי, הצפיפות הזאת עושה לי חלושס. אבל אין ספק שהאווירה אחרת, הצעקות של הרוכלים פיקנטיות יותר, הריחות שרומזים על התבשילים של שבת חזקים יותר, מופעי הרחוב מגניבים יותר והחוויה בכללותה די עוצמתית.

חזרתי הביתה מצוידת היטב ובטוחה שהנה, רק כמה תפרים פה ושם והכל מוכן.
אני יכולה להגיד לכם שנכון לעכשיו כל הבדים עדיין שוכבים בבטחה על המדף.
מה לעשות, כנראה שקשה להשתנות. אני אדם דחיין, ותמיד מגיעה לתוצאות הכי טובות דווקא כשאני עובדת בתנאי לחץ. כך ככל הנראה יהיה גם השנה, לא נורא.


ועכשיו, הפתעה!

מסתבר שבכל זאת הצלחתי
להתארגן על משהו לפני שפורים הגיע,
והחלטתי לחלוק אותו אתכם.
מתנה צבעונית ומשמחת לקוראי הבלוג:
תוויות לבקבוקי יין ותחתיות לכוסות יין - להורדה בחינם.

להדפסה לחצו כאן!

כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לקובץ המצורף, להדפיס, לגזור ולהדביק.
התווית מתאימה לבקבוקי היין בכל הגדלים.
את התחתיות לכוסות הכנתי מעיגולי mdf שניתן להשיג בכל חנות יצירה,
אבל אפשר גם להדביק על סתם חתיכת קרטון.

והכי חשוב - שיהיה לנו פורים שמח!

רון בלב ואת ביד

(לפני שמתחילים: אם תתמידו ותקראו עד הסוף, מחכה לכם הפתעה...)

ט"ו בשבט מגיע, ממש עוד רגע.
חג מוזר קצת הט"ו בשבט הזה, אם בכלל אפשר לקרוא לו חג.
הוא שייך למשפחה הזאת של ל"ג בעומר, החגים של הילדים.
המבוגרים בדרך כלל לא ממש שמים לב לקיומו.
אולי רק אינפלציה של פירות יבשים במדפי הסופר מזכירה לנו אותו.

ובכל זאת, אני מאוהבת ביום הזה.
למה?
קודם כל, כי נולדתי ממש יומיים לפני, ותמיד יום ההולדת שלי יוצא סביב החג.
וסיבות נוספות? אדמה, טבע, נטיעות, פירות, חורף. מה יותר טוב מזה?
(האמת היא שמאז שאני אמא אני פחות מתחברת לקטע של החורף,
אבל עם ט"ו בשבט זה עדיין הולך טוב).

ובכן, החלטתי שהשנה אנחנו נוטעים עץ.
הילדים קרנו מאושר ברגע שהודעתי להם על כך.
מיותר לציין שהם נהנו מכל רגע,
אבל אולי תופתעו לשמוע שגם אני נהניתי לפחות כמותם.

ועכשיו התמונות ידברו בעד עצמן.

לא יכולתי להתאפק, כל כך התבקש להוסיף לתמונות את אפקט הנוסטלגיה...

מלבד הנטיעות, ידוע שנהוג לאכול מפירות הארץ.
אנחנו פחות בקטע של פירות יבשים, תנו לנו פירות ישר מהעץ.

איך אפשר חג יהודי בלי איזו ארוחה משפחתית?
סדר ט"ו בשבט עם כל המשפחה הוא חלק מהעניין כמובן.

ועכשיו הפתעה קטנה.
רוצים לשדרג קצת את שולחן ט"ו בשבט?
אתם מוזמנים להדפיס ולגזור את הכרטיסים המצורפים ולהניח על צלחות הסועדים.
אם אתם מתארחים אפשר לתת אותם יחד עם מתנה כמו עציץ או סלסלת פירות יבשים.
רצוי להדפיס על נייר עבה כדי שהכרטיסים יהיו מספיק קשיחים.

ט"ו בשבט שמח!