‏הצגת רשומות עם תוויות ספר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ספר. הצג את כל הרשומות

29 במרץ 2015

בית חולים לספרים

אני לא מאמינה שזה המצב, אבל  הבית נקי לפסח! אלו שקוראים כאן בין השורות (וגם בתוכן ממש) בטח כבר הספיקו ללמוד שאני דחיינית כפייתית, ומה שניתן לדחות לרגע האחרון אני דוחה לרגע שאחריו. בדרך כלל אני בכלל לא מתלהבת מהניקיונות לפסח ועושה רק את המינימום ההכרחי, אבל השנה השילוב של חודש תשיעי עם בוא חג האביב ושגעת הניקיונות, גרמו לי להעמיד את הבית על הרגליים ולקנן כמו שצריך. עד כדי כך שאפילו נשאר לנו זמן לטפל בפרטים הקטנים.
היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

אחרי שעשינו סדר בספריה של הילדים נותרנו עם ערימה של ספרים פצועים וכאובים.


זכינו והילדים שלנו מאוד אוהבים להקשיב לסיפורים. כמובן שזה דורש מאיתנו לא מעט, לפעמים זה יכול להגיע לשעות של ישיבה והקראת סיפורים, אבל באמת שמדובר בזמן איכות שאין שני לו, וכדי שגם אנחנו ההורים ניהנה, אנחנו משתדלים להימנע מלאגור בספריה ספרים שיוציאו אותנו מדעתנו, ויש לא מעט כאלה. בכל פסח אנחנו מנפים כמה ספרים, מניחים ברחוב והם נעלמים תוך שנייה.

אגב, כמה מהספרים שלנו נאספו גם הם מהרחוב. למעשה, את רובם לא רכשנו בכלל. חלק גדול ונכבד קיבלנו מההורים שלי, ובעצם הרבה מהספרים שאני מקריאה לילדים שלי, הם אלה שאני האזנתי להם בתור ילדה. רוב הקלאסיקות שניתן להשיג ללא בעיה בכל חנות ספרים, עומדות אצלנו מרופטות על המדף עם לא מעט חבישות סלוטייפ. הכי כיף, לא?


הרבה מהספרים הילדים מקבלים גם מסבתא שלהם שמשקיעה מחשבה רבה בכל ספר שהיא קונה. ספריית פיג'מה גם תורמת את חלקה הנכבד. דודה שלי מספקת לנו מלאי של ספרים איכותיים שהילדים שלה כבר גדולים בשבילם, והם תמיד מגיעים אלינו במצב מצוין (איך היא עושה את זה?). יש אצלנו אפילו את "המלך לובנגולו מארץ זולו" שהועבר אלינו מהבית של סבתא שלי, עם הקדשה שנכתבה לדוד שלי לפני 41 שנה! אפשר לוותר על אוצר נוסטלגי שכזה לטובת עותק חדש מהניילונים?


 כשעושים סדר, הרבה פעמים מוצאים דברים ששכחנו או בכלל לא ידענו שהם קיימים. וככה יצא לנו לפגוש פתאום הרבה ספרים שכבר מזמן לא סיפרנו, וזה כיף גדול.


ובחזרה לערימת הספרים החבוטים שלנו. בדרך כלל אלה כמובן הספרים האהובים והנקראים ביותר, ולכן לא נוותר עליהם בקלות. החלטנו לפתוח עבורם בית חולים לספרים, והכנו ערכת דוקטור מיוחדת שבאמצעותה כל ספר יקבל את הטיפול הראוי לו.


האמת שהערכה הזו לא מכילה יותר מדי - נייר דבק ומספריים, זה כל מה שצריך. אה, וגם קצת זמן פנוי (לי אישית זו ממש תרפיה, ככה שכל מה שאני צריכה בחיים זה לשבת לצפות בסדרה טובה עם ערימת ספרים קרועים לידי ואני מסודרת).


וכך, גם הספרים שידעו ימים טובים יותר, מתאוששים להם אט אט וחוזרים אל קו הבריאות. הרווחנו חיסכון, חינוך למחזור ושמירה על איכות הסביבה וגם כמה ספרים שיוקירו לנו תודה לעת זקנה, למה לא? נכון שחתיכות נייר דבק הן לא הדבר הכי פוטוגני בעולם, אבל מה עדיף, ספריה מבריקה ונוצצת שבכלל לא נוגעים בה? לילדים זה בכלל לא אכפת.


טוב, איך אפשר לדבר כל כך הרבה על ספרים בלי לתת איזו המלצה? אני לא מתיימרת להיות איזו מבקרת ספרים מדופלמת, אני בסך הכול אמא שאוהבת לספר לילדים שלה סיפורים ואשמח לשתף אתכם בשלושה ספרים שאני אוהבת במיוחד.

רק לפני כן, המלצה כללית - ספר טוב הוא ספר שגם אתם וגם הילדים נהנים ממנו, וזה כמובן עניין אישי. אז תרשו לעצמכם להחזיק בבית ספרים מטופשים שלא נחשבים ל"ספרותיים" במיוחד, ובאותה מידה תעיפו מהמדף אי אילו "ספרי איכות" שאתם לא ממש מתחברים אליהם.

וכעת להמלצות:

1. אורי כדורי / חיבר: אריה נבון | חרזה: לאה גולדברג | איירה: רותו מודן
ספר מושלם, מתוק מדבש ובעל הומור משובח בשילוב מנצח של שלושה יוצרים מהמוכשרים שידעה מדינתנו. העלילה המבדרת שכתב אריה נבון, השפה המליצית והעשירה של לאה גולדברג והאיורים המושלמים של רותו מודן יוצרים תבשיל משובח מיוחד. איכשהו יוצא שתמיד כשאנחנו מקריאים אותו, כל המשפחה נאספת יחד וכולנו מתגלגלים מצחוק.



2. אריה הספריה / כתבה: מישל קנודסן | אייר: קוין הוקס | תרגמה: אירית ארב
ספר באמת מוצלח הוא כזה שגם אם האיורים שמלווים אותו לא מדהימים, הוא עדיין טוב. אבל ספר שהוא גם טוב וגם מלווה באיורים מרהיבים, זה תענוג של ממש. את הספר "אריה הספריה" הילדים שלנו יכולים לשמוע שוב ושוב ברצף ופשוט לא נמאס להם. בנוסף, אני אוהבת ספרים שמזמנים שיחה על מצבים מורכבים בחיים, ולאו דווקא כאלה עם מסר פשוט וברור (לפעמים מדי).


3. הדודה שלי מרחוב הנביאים / כתב ואייר: יורם טהרלב
דיברנו לפני רגע על איורים? בספר הזה האיורים מכוערים למדי ובכל זאת מלאי חן. הקטנה חושבת שזו בכלל חוברת צביעה כי כל האיורים הם בקווי מתאר ובשחור לבן. אבל מה זה בכלל משנה? הספר הזה פשוט נהדר! האמת, נראה לי שהוא בכלל מיועד להורים וזה כל היופי שבו. לילדים שלי תמיד יש מבט קטן של ניצחון כשאנחנו מקריאים את השורות האחרונות שלו, ואין כמו לקרוא אותו בסופו של יום קשה ומתיש כשהבית מבולגן ומטונף.



טוב, בכל זאת יצא לי קצת "מבקרת ספרים", אבל לא נורא, מותר לי להרגיש קצת מורמת מעם, סיימתי עם סדר פסח! תסלחו לי, נכון?
עכשיו כשהכול מצוחצח, נקי ומסודר, אני יכולה ללדת בשקט :)
שיהיה לכם חג פסח שמח, אביבי ופורח!

26 בנובמבר 2014

כיף בחורף

חורף...
בוקר, עדיין חשוך בחוץ, אף אחד לא רוצה לצאת מהמיטה, צריך ללבוש אלפיים שכבות, וקררררר... כל כך קר שם בחוץ.
אבל חורף זה גם כוס שוקו חם + ספר טוב + התכרבלות מתחת לפוך + גשם מטפטף על החלון. מה צריך יותר מזה?


שוקולדים להכנה עם הילדים בקלי קלות:
ממיסים קצת שוקולד (איזה שאתם אוהבים - מריר, חלב, לבן), מפזרים סוכריות או שברי אגוזים בתחתית של תבנית סיליקון, יוצקים מעל את השוקולד המומס ומצננים שעתיים במקרר. נותנים לילדים לטעום אחד ואת כל השאר מחביאים ושומרים לעצמכם :)


אז מצד אחד, הכול רטוב ומסמורטט, מצד שני האוויר טהור, הרחובות נקיים ורחוצים, הריח משכר והירוק כבר מבצבץ.



אין ספק, אני מעדיפה להסתכל על הצדדים הטובים שבחורף...
מוזמנים להוריד ולהדפיס את הקובץ המצורף, לתלות במקום בולט ולזכור שחורף זה נפלא!



13 ביולי 2014

מחכים לשקט

כל כך חיכינו וציפינו לחופש, תכניות אינספור, ובסופו של דבר, מישהו אי שם תכנן אחרת ככל הנראה.
מי שעוקב אחריי כבר זמן מה והתחיל להכיר אותי, בטח יודע שמצבים מאתגרים שכאלה רק נותנים לי יותר דרייב לנסות ולהתמודד אתם בגבורה. אז גם הפעם, בין האזעקות והטילים, אני מנסה להפוך את הסיטואציה לכיפית ומהנה עד כמה שניתן.
אמנם כאן בירושלים אנחנו טועמים רק מדי פעם את מה שמרגישים בגוש דן, וממש על קצה המזלג את מה שקורה בדרום, אבל עדיין פחות נעים להסתובב בחוץ, בעיקר כי העיר הזאת לא כל כך ערוכה לירי טילים, כמו שלצערנו יישובי הדרום כבר ערוכים מדי.
אז אחרי שיום אחד ניסינו למצוא כמה שיותר פעילויות שאפשר לאלתר ממה שיש בבית, ועל כך סיפרתי בפוסט הראשון שלי בבלינגבלינג, הבנו שלא מדובר ביום או יומיים אלא קצת מעבר לכך, וצריך להתחיל להתארגן על רעיונות נוספים לתעסוקה.

בתזמון ממש מושלם פתחנו שתי מתנות שקנינו לעצמנו לאחרונה:




את הספר המקסים ביסים קטנים של הילה קריב מהבלוג המוכר והאהוב ביסים, רכשנו בשבוע הספר, והוא פשוט מושלם! מתכונים פשוטים וכל כך מתאימים להכנה עם ילדים, הסברים מאירי עיניים ואיורים מתוקים (פלוס אפשרות לצבוע בתוך הספר! תראו לי ילד שלא יתלהב מזה).

המגזין WOW TO של דנה ישראלי האחת והיחידה הגיע אלינו ממש השבוע. יש בו לא פחות מ-60 רעיונות יצירתיים ומגוונים לילדים. אוסף הפעילויות מתאים לטווח רחב של גילאים, מיצירות קלות ופשוטות לביצוע ועד לדברים מסובכים יותר. (דנה העניקה במתנה 100 מגזינים לילדי הדרום, מחווה מרגשת שללא ספק תנעים ולו במקצת את הזמן בממ"דים ובמקלטים).

בקיצור, משעמם לא יהיה לנו בחופש הזה, גם אם ניאלץ להישאר בבית.

העברנו היום אחר-צהריים רגוע וכיפי, ישבנו יחד והתעסקנו בפרטים הקטנים. גזרנו, הדבקנו, צבענו...



 ויצרנו לנו נחום-תקום חמוד מהמגזין של דנה:



כשהבטן התחילה לדרוש את שלה נכנסנו למטבח, הוצאנו כלים והכנו מצרכים, חתכנו, שפכנו וערבלנו...



וכמובן שנהנינו מהתוצאות - סמוד'י מנגו אפרסק בריא ומרענן:





מממ... טעים.....!

ולסיום, בנימה קצת יותר רצינית, הלוואי שהמלחמה הזאת תיגמר כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות סבל וכאב לכל מי שלא מגיע לו. אני מתפללת לשלומם של החיילים והשוטרים היקרים ששומרים עלינו, של כל אלה שגויסו בצו 8 ובני משפחותיהם, של תושבי הדרום שעומדים בגבורה בחזית, ולכל המדינה שלנו - שהשקט והשלום ישובו לכנם במהרה!

5 במרץ 2014

משנכנס אדר מרבים בטרחה + הפתעה!

השנה החלטתי להתארגן לפורים מלא זמן מראש, ובאמת הצלחתי.
כלומר, כבר חודשים אני מתכננת את התחפושות של הילדים.
כל מה שנשאר זה רק לבצע...
ובכן, הדד-ליין הולך ומתקרב ואני מבינה שלא נותרה לי ברירה אלא להפשיל שרוולים ולהתחיל להתקדם.
בשישי האחרון החלטתי לנצל את מעט הזמן שיש לי ליום חביב של ביזנס אנד פלז'ר.

אז נסעתי למרכז העיר.
פעם הייתי מבלה הרבה באזור.
מאז שאני אמא, קצת פחות.
בכל מקרה, גיליתי שיש בעיר הזאת מלא אנשים.




התחלתי את היום ב"קפה קדוש" החביב עלי.
המקום הפצפון הזה מפוצץ תמידית ורועש למדי, אבל זה חלק מהקסם שלו.
צברתי קצת אנרגיה עם קפה ומאפה (טוב, על מי אני עובדת? אני לא שותה קפה. אבל שוקו ומאפה לא נשמע משהו).



כמובן שאי אפשר לצאת בידיים ריקות...




ועכשיו לעבודה.
התקדמתי לכיוון חנויות הבדים.
אני מתה על איך שהן נראות לפני פורים,
מלא גלילים של בדים נוצצים, מבריקים והזויים.



כמובן שהייתי צריכה להסתובב קצת בין החנויות כדי למצוא בדיוק את מה שאני מחפשת ושיהיה בגוון המדויק ובעובי הרצוי ושהמוכר יבין אותי... בקיצור, הבנתם את הרעיון, זה לקח זמן.




אחרי שהשלל היה ברשותי וסימנתי וי על כל הרשימה (כמעט), החלטתי להתפנק בחומר קריאה טוב לשבת. זה הזמן היחיד בשבוע שאני מצליחה לקרוא בו קצת, אם לא מחשיבים את חמש הדקות בכל לילה לפני השינה, עד שהעיניים נעצמות. 



אני מתה על חנויות ספרים יד שנייה. מזל שבירושלים לא חסרות כאלה. יש בהן משהו מיוחד - הבלאגן, האבק, הכריכות המרופטות. משום מה אני מעדיפה את זה על פני רשתות הספרים הגדולות והמבריקות.



אחרי כל ההתרוצצויות, החלטתי לקנח בסיבוב בשוק.
לשוק מחנה יהודה מגיע פוסט משל עצמו וזה בטח יקרה מתישהו,
אבל אני חייבת לתת לכם טעימה קטנה.





האמת, אני מעדיפה להימנע מלהגיע לשוק ביום שישי, הצפיפות הזאת עושה לי חלושס. אבל אין ספק שהאווירה אחרת, הצעקות של הרוכלים פיקנטיות יותר, הריחות שרומזים על התבשילים של שבת חזקים יותר, מופעי הרחוב מגניבים יותר והחוויה בכללותה די עוצמתית.




חזרתי הביתה מצוידת היטב ובטוחה שהנה, רק כמה תפרים פה ושם והכל מוכן.
אני יכולה להגיד לכם שנכון לעכשיו כל הבדים עדיין שוכבים בבטחה על המדף.
מה לעשות, כנראה שקשה להשתנות. אני אדם דחיין, ותמיד מגיעה לתוצאות הכי טובות דווקא כשאני עובדת בתנאי לחץ. כך ככל הנראה יהיה גם השנה, לא נורא.


ועכשיו, הפתעה!



מסתבר שבכל זאת הצלחתי
להתארגן על משהו לפני שפורים הגיע,
והחלטתי לחלוק אותו אתכם.
מתנה צבעונית ומשמחת לקוראי הבלוג:
תוויות לבקבוקי יין ותחתיות לכוסות יין - להורדה בחינם.





כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לקובץ המצורף, להדפיס, לגזור ולהדביק.
התווית מתאימה לבקבוקי היין בכל הגדלים.
את התחתיות לכוסות הכנתי מעיגולי mdf שניתן להשיג בכל חנות יצירה,
אבל אפשר גם להדביק על סתם חתיכת קרטון.

והכי חשוב - שיהיה לנו פורים שמח!

16 בפברואר 2014

עונת החמציצים

אז לפני המבול (טוב נו, מבולון) היו כמה ימים שמשיים ונעימים,
שזה היה פשוט פשע לא לצאת החוצה לקבל קצת ויטמין D.


מזג האוויר האביבי נותן את אותותיו ופה ושם מתחילים לצוץ פרחים צהובים למיניהם.


חזרנו הביתה עם שלל חמציצים, האהובים עלינו מכולם,
ומיד העלינו אותם על שולחן הניתוחים.


את החלק הפרחוני העברנו לאגרטל.


ואת כל השאר קצצנו והכנסנו לסלט.


חמציצים מתקשרים אצלנו מיד לספר המקסים של רינת הופר "הצב בצבוץ".
הספר הזה פשוט גאוני בעיני.
כל החרוזים בו מסתיימים בצליל "וּץ".
איך היא מצאה כל כך הרבה מילים כאלה?
זה כל כך מדהים שאפילו נסלח לה על זה שהיא קראה לפרח חמצוץ.


ועל האיורים בכלל אין מה לדבר.
הדיוק הזה במיקום של החמציצים בין עלי התלתן.
ככה בדיוק זה נראה!
תצטרכו להאמין לי כי עד שנזכרתי לצלם אותם במקומם הטבעי
הם כבר נסגרו ולא נפתחו עד עצם היום הזה...


בקיצור, אנחנו משתדלים להפיק את המיטב מהעונה הזאת, בגשם ובשמש.
שיהיה המשך חורף גשום ונעים!

אה כן, איך אפשר בלי...