דרושה חופשה

הרבה זמן לא הייתי כאן. יותר מדי זמן. לצערי אני לא יכולה להגיד שהייתי עסוקה במיליון ואחד דברים, פשוט לא הצלחתי לגרור את עצמי לכאן. קיץ קשה עבר על מדינתנו הקטנטונת שמנסה אט אט להתאושש. היום תפסתי שנשארו עוד שבועיים לחופש הגדול ועדיין לא עשינו שום דבר מיוחד עם הילדים. מודה, קצת נבהלתי.

מה בכל זאת עשינו? עברנו דירה. את החצר הפרטית (והלא מטופחת) שהייתה לנו בדירה הקודמת החלפנו בגינה משותפת ומטופחת למשעי, מלאה בצמחייה ובפינות חמד קטנות. מה שנשאר זה לצאת החוצה עם ספר טוב וכוס לימונדה.

האמת שעדיין לא יצא לי לשמוע את צמד המילים "משעמם לי". הילדים פשוט מבלים כל היום עם השכנים בחוץ, ממש כמו פעם. באחד הימים הצעתי להם ללכת לפה, לנסוע לשם... לא היה עם מי לדבר! מצידם כל היום לשחק במקלות ואבנים וללטף חתולים.

ובכל זאת, אני לא מוכנה לתת לשארית החופש לעבור בלי לצאת למקום כלשהו, ללכת קצת בטבע, לראות מקומות חדשים, לנוח בפינה שקטה... החלטתי להיות ספונטנית ולתכנן איזו חופשה קצרה, לא ממש משנה לאן. העיקר שיהיה לאנשהו. אז הכנתי לי משהו קטן להשראה, ומעכשיו השמיים הם הגבול. אם תציעו לי רעיונות שווים לא תהיה מאושרת ממני.

הקובץ להורדה כאן. להדפיס ולתלות במקום בולט לעין!

המדריך למטייל בגן החיות התנ"כי

גן החיות התנ"כי הוא מקום ששווה נסיעה לירושלים.
אם אתם ירושלמים, בכלל שיחקתם אותה.
אין, באמת שאין על המקום הזה.

כשבא לנו בילוי אחר-צהריים ממש ממש שווה,
אנחנו פשוט קופצים לגן החיות ולא מפסיקים להאמין
שהמקום הקסום הזה הוא במרחק יריקה מהבית שלנו.

ברגע שעוברים את שער הכניסה מרגישים בתוך אגדה.
אנחנו בדרך כלל מתחילים את הסיור בנשנושים על הדשא בכניסה
ותוך כדי מתכננים את המסלול שלנו להיום.
המקום עצום ואם רוצים לראות את כל החיות צריך יום שלם לפחות.
אנחנו מסתפקים בביקור אצל מספר חיות בכל פעם,
ועדיין לא יצא לנו להתאכזב.

השבוע למשל, הספקנו תוך שעתיים וחצי לראות:
קופים, פינגווינים, ברדלס, טיגריס, למורים, שימפנזים, פילים וקנגורו.

מלבד כל הנ"ל גם עברנו בפינת החי, בגן הפסלים ובגן השעשועים.

ובכלל לא ציינתי את כל החיות שראינו "על הדרך" כמו הטפיר, היען,
הפלמינגו והסוריקטה כמובן (או כפי שאנחנו מעדיפים לקרוא לו: טימון).

וזו באמת רק טיפה בים, יש עוד כל כך הרבה לראות.

אז לא, לצערי אין לי קשרים עם הנהלת גן החיות,
כך שאתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שזו לא פרסומת,
אבל הי, הנהלה! אם את קוראת את זה את יותר ממוזמנת
לחדש לי בחינם את המנוי שעומד להיגמר עוד כמה ימים :-)

ועכשיו, אם שכנעתי אתכם, קבלו כמה טיפים לביקור מוצלח בגן החיות:

1. ביקור ראשון? כדאי להתכונן מראש ולדעת מה מצפה לכם. באתר גן החיות תמצאו את כל המידע הנחוץ כמו מפת גן החיות, פעילויות ואירועים מיוחדים ו"מדד האריה" שמבשר על כמות המבקרים הצפויה.

2. קצת סותר את הטיפ הקודם ועדיין, ממש לא חייבים להיות מתוכננים. אין כמו טיול ספונטני תוך כדי ניווט בשבילים הרבים של הגן. כל שביל שתבחרו בו ייקח אתכם למקומות מלהיבים. אם הגעתם מרחוק והילדים ממש מצפים לראות דווקא את האריה/הג'ירפה/הפיל כדאי בכל זאת להיות צמודים למפה.

3. הגן גדול. מאוד. אבל ממש. זה כמו לצאת לטיול. השבילים אמנם סלולים ונוחים אבל אל תשכחו שאנחנו בירושלים - עליות וירידות למכביר. תהיו מוכנים לכך ותכינו גם את הילדים. עם ילדים עד גיל שנתיים חובה להצטייד בטיולון. התעדכנו בכניסה בזמני הנסיעות של הרכבת כדי שתוכלו להיעזר בה בעת הצורך.

4. אם אתם לא לחוצים בזמן, כדאי לקחת בתיק כמה ספרים ומשחקים. המקום משרה נחת ובעצירות שבין לבין כדאי ליהנות מהאווירה ולנצל אותה לקצת זמן איכות עם הילדים. אם אתם לא מגיעים להרבה זמן, אל תטרחו, תהיה לכם מספיק תעסוקה גם בלי תוספת מהבית.

5. יש בגן מתחם מקסים לילדים ובו פינת חי, גן פסלים וגן שעשועים. לא כדאי לפספס ובכל מקרה רצוי לשריין די זמן בלו"ז לכל החוויה הזאת כי הילדים לא ממצים אותה במהירות.

6. אני באופן אישי לא אוהבת צפיפות ואני מניחה שאני לא היחידה בעולם. בימי חופשה יש עומס גדול מהרגיל, ועדיין, הגן כל כך גדול שזה לא הורס את החוויה. מה שכן, בימים כאלה כדאי לוותר מראש על הגעה למוקדים עמוסים כמו אימון פילים או האכלות מודרכות. המאמץ לא שווה את החוויה המפוקפקת.

7. אל תסתפקו רק בנשנושים, הביאו אתכם לפחות ארוחה אחת. יש בגן אינספור פינות קסומות לפיקניק. מלבד זאת, נצלו את ההזדמנות, ההליכה מרעיבה את הילדים והם יאכלו כל מה שתתנו להם. מובן מאליו שחובה להביא גם שתייה.

8. אמנם אנחנו כבר בסוף החורף אבל מזג האוויר עדיין הפכפך. התעדכנו בתחזית כשאתם מתארגנים ליציאה והתלבשו בהתאם. בכל מקרה כדאי להצטייד בסוודר. רוח ירושלמית קרירה של אחר הצהריים יכולה להפתיע גם בחודשי הקיץ.

9. ולסיום, טיפ כלכלי: בדקו האם משתלם לכם לעשות מנוי. אם אתם מתכננים לבקר בגן כמה פעמים במהלך השנה, מנוי בהחלט עשוי להיות זול יותר מכרטיסים חד-פעמיים. אם אתם ירושלמים, אל תתלבטו בכלל, תעשו מנוי.

אם יש לכם טיפים נוספים, אשמח שתספרו לי בתגובות.

יאללה, בואו לירושלים, כיף פה!

שלווה יזומה

מכירים את התקופות האלה?

לחץ בעבודה, פגישות, מתחים, עומס, אינסוף משימות,
והכול מתנקז לתקופה מצומצמת כל כך,
עד שנראה שמישהו התבלבל כשהוא החליט
שביממה יהיו רק עשרים וארבע שעות.

יש בפינטרסט אלפי תמונות שכל מי שנתקל בהן רק רוצה לצלול לתוכן.
שקט, שלווה, נחת, רוגע. כאן לדוגמה וגם כאן וכאן.

כשאני בתקופות לחוצות שכאלה,
אני מרשה לעצמי לשטוף את העיניים
בקמצוץ מן השלווה הזאת,
אבל השבוע שאלתי את עצמי:
למה לי לא מגיע, בעצם?

בו ברגע החלטתי שאני מייצרת לעצמי שלווה, רגעים של פשטות ומנוחה.
טוב, זה קצת בעייתי, כי כשאני לא עובדת - אני עם הילדים, וכשאני לא עם הילדים - אני עובדת. מתי אמצא זמן לעצמי?
רגע, אולי אפשר למצוא רגעים של שלווה גם עם הילדים? מסתבר שאפשר גם אפשר.

התמזל מזלנו ואנחנו גרים במרחק הליכה מעין כרם, שכונה בירושלים (יש מי שטוען שזהו כפר הצמוד לירושלים), שהיא בעצם עולם אחר. ולשם שמנו פעמינו.

הדרך מתחילה במדרגות שיורדות ויורדות ויורדות...

ברגע שנכנסים לרחוב שזה השם שלו,
כבר נהיים רגועים יותר.





















כבר אמרתי שיורדים המון מדרגות?
לא להאמין שהרגליים הקטנות האלה צעדו לבד כל כך הרבה.

כשסיימנו את ההליכה התיישבנו לפיקניק.
פרשנו מפה ועליה הנחנו סלסילה מלאה כל טוב, והתחלנו לאכול.
שלווה או לא שלווה?

מהפיקניק המשכנו אל מקום קסום שנקרא בוסתן המעיין.

הבוסתן הוא בעצם ואדי מדהים ביופיו ששוקם לזכר בניה צוקרמן, בן עין כרם שנהרג בפיגוע, וממשיך להיות מתוחזק על ידי מתנדבים, אנשי טבע וסביבה בנשמתם.

ביום חורף קצר שכזה לא נותר לנו הרבה זמן לטיול במקום, אבל בכל זאת הספקנו לשאוף קצת טבע, אוויר צלול וריחות של צמיחה.
חוויה שבהחלט עונה להגדרה: שלווה.




בשנים גשומות יותר מפכפכים כאן מים.
נקווה שהשנה עוד נזכה לראות את הנחל זורם.

לאורך הבוסתן פזורות פינות ישיבה מקסימות.
זה היה הזמן להוציא מהתרמיל את ספרי המסע שהבאנו איתנו.

או להדליק מדורה, להתחמם מול האש ולצלות שיפודי מרשמלו
(תראו כמה מעט צריך כדי להצית לילדים את הדמיון).

לא וויתרנו על טבילה קטנה במעין עין כרם,
רק של הידיים כמובן. קר פה. בכל זאת, ירושלים...

סיימנו את הטיול עייפים ורצוצים, ואת הדרך חזרה הביתה כבר עשינו באוטובוס.
הנוף שנשקף אלינו בשקיעה מהר הרצל היה סיום מושלם ליום מושלם.



פסק הזמן הזה מילא אותי בכוחות, אבל מעבר לזה, גיליתי שכל כך קל לייצר לעצמנו רגעים של שקט ורוגע בתוך כל המהומה, אפילו יחד עם הילדים. והאמת, שאתם זה גם הרבה יותר שווה.