זרעי קיץ

מבחינתי הקיץ מגיע רשמית בחג השבועות.

כיף לפתוח את הקיץ עם חג כזה.
החום עדיין נסבל,
בלוטות הטעם עובדות שעות נוספות
והכל נצבע בגוונים מרעננים.

ריח הפריחה כבר התמוגג
ופינה את מקומו לריחות חדשים
של עלים ירוקים ופירות בשלים.

הערבים עדיין קרירים
אבל זו מין צינה נעימה,
כזאת שמסלקת את חום היום.

או כמו שמאיר אריאל היטיב לתאר זאת ממני:
"זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות"

אביב קיצי שכזה

אחד היתרונות הגדולים בירושלים הוא עונת האביב הארוכה.

בניגוד לרוב המקומות בארץ, בהם האביב נמשך בערך... יומיים,

כאן אפשר ליהנות מאביב ארוך יותר שלעתים גולש עמוק אל תוך הקיץ.

אבל היום, ללא ספק, היה פה קיץ.

אתם מאלה שאוהבים את הקיץ?
לי אף פעם לא הייתה תשובה מסודרת לשאלה הזאת.
נראה לי שאני אוהבת כל עונה, מתי שהיא לא.
בחורף אני אוהבת הקיץ ובקיץ אני אוהבת את החורף.
זה אומר שבעצם אני לא אוהבת שום עונה? לא יודעת.

בכל מקרה, מאז שאני אמא, יש לי העדפה ברורה לקיץ.
סוף סוף אפשר להוריד את כל שכבות הבגדים,
לפתוח חלונות ולאוורר את הבית,
לאכול ארוחת ערב בגינה הציבורית,
להפסיק לקחת ימי מחלה,
לכבות קצת את הבוילר,
לתלות כביסה באוויר הפתוח
ולזלול יחד פירות עסיסיים.

אה, וכמעט שכחתי - גלידות סורבה.

אין על המאכל הקפוא, המתוק והמרענן הזה!
עזבו אתכם מקפוצ'ינו עם קצפת, עוגות שחיתות וכל שאר פגעי החורף המשמינים,
כי סורבה זה השוקולד החדש.
מאז שגיליתי שיטה ביתית ומגניבה להכנת סורבה בקלי קלות, חיי השתנו. פחות או יותר.
רוצים גם? קבלו.

מתכון לסורבה פירות מרענן

מצרכים:
2 כוסות מיץ פירות סחוט טבעי
2/3 כוס סוכר

לפני שמתחילים, שימו לב שההכנה דורשת שימוש במעבד מזון או בלנדר אז תוודאו שיש לכם אחד כזה.
דבר נוסף, היחס בין המיץ לסוכר הוא 1:3 ואתם יכולים כמובן להכין בכמות שמתאימה לכם. כמות של גלידה משתי כוסות מספיקה בכיף לארבעה אנשים.
ועכשיו, לעבודה (לא שיש יותר מדי)...
מחממים בסיר על אש בינונית סוכר ומיץ פירות באיזה טעם שבא לכם (אני התנסיתי עד כה ברימונים, לימונענע ופירות הדר והכל יצא יאמי). מערבבים את הסוכר והמיץ עד שהסוכר נמס לגמרי ומעבירים את הנוזל הסמיך לתבנית שטוחה. מניחים את התבנית במקפיא לכמה שעות טובות עד להקפאה מלאה. אחרי שהתערובת קפאה מוציאים מהמקפיא וחותכים לקוביות גדולות. מעבדים את הקוביות במעבד מזון/בלנדר עד לקבלת מרקם חלק. מעבירים למיכל כלשהו, מקפיאים לכמה שעות נוספות וזהו. יש לכם סורבה.

המשך אביב/קיץ כיפי לכולם!

עונת החמציצים

אז לפני המבול (טוב נו, מבולון) היו כמה ימים שמשיים ונעימים,

שזה היה פשוט פשע לא לצאת החוצה לקבל קצת ויטמין D.

מזג האוויר האביבי נותן את אותותיו ופה ושם מתחילים לצוץ פרחים צהובים למיניהם.

חזרנו הביתה עם שלל חמציצים, האהובים עלינו מכולם,

ומיד העלינו אותם על שולחן הניתוחים.

את החלק הפרחוני העברנו לאגרטל.

ואת כל השאר קצצנו והכנסנו לסלט.

חמציצים מתקשרים אצלנו מיד לספר המקסים של רינת הופר "הצב בצבוץ".

הספר הזה פשוט גאוני בעיני.

כל החרוזים בו מסתיימים בצליל "וּץ".

איך היא מצאה כל כך הרבה מילים כאלה?

זה כל כך מדהים שאפילו נסלח לה על זה שהיא קראה לפרח חמצוץ.

ועל האיורים בכלל אין מה לדבר.

הדיוק הזה במיקום של החמציצים בין עלי התלתן.

ככה בדיוק זה נראה!

תצטרכו להאמין לי כי עד שנזכרתי לצלם אותם במקומם הטבעי

הם כבר נסגרו ולא נפתחו עד עצם היום הזה...

בקיצור, אנחנו משתדלים להפיק את המיטב מהעונה הזאת, בגשם ובשמש.

שיהיה המשך חורף גשום ונעים!

אה כן, איך אפשר בלי...