פרויקט "יוצאים בזול" - שבוע 1

היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

פעילות 1:

שם הפעילות: בצק משחק ביתי.
עלות כוללת: כ-5 ש"ח.
מהלך הפעילות: הרעיון מוכר וידוע, הביצוע כיפי ביותר. הפעילות הזו נמשכה אחר צהריים שלם. אני לא אתן לכם את המתכון שהשתמשנו בו כי הוא לא היה מוצלח במיוחד, אבל בעצם זה דווקא שדרג את הפעילות כי נוסף לה המון זמן של ניסוי ותעייה במטרה להגיע לבצק המושלם, שלא יהיה דביק מדי וגם לא יבש מדי. גם ערבוב הצבעים היה מהנה למדי (השתמשנו בצבעי מאכל אדום, כחול וצהוב ככה שהיינו צריכים לערבב כדי להגיע לצבעים נוספים).

פעילות 2:

שם הפעילות: משחק דמקה אכיל.
עלות משוערת: 12 ש"ח.
מהלך הפעילות: גם הפעילות הזו המשכה לא מעט זמן והייתה מכוונת מאוד. למעשה היא כללה גם אפייה, גם יצירה וגם אפייה. כיף חיים! התחלנו מאפיית העוגיות לפי המתכון המצוין של שרית נובק. כשהעוגיות הצטננו הכנו את לוח הדמקה מקרטון של קורנפלקס - פשוט הדבקנו שני חלקים, חילקנו את הלוח לריבועים וצבענו משבצות שחור-לבן בצבעי גואש. החלק הכי שווה היה כמובן המשחק עצמו. קודם כל היה די מאתגר ללמד את הילדים משחק עם כללים ברורים, אבל זה היה גם שינוי מרענן וכיפי. החלק הכי מדליק כאן הוא שכש"אוכלים" את אחד החיילים של השחקן המתחרה, באמת אוכלים אותו :)

פעילות 3:






שם הפעילות: קונוסים לגלידה בעיצוב חופשי.
עלות משוערת: 2 ש"ח.
מהלך הפעילות: מכירים את הפרינטיבלס החמודים האלה של קונוסים מנייר לגביעי גלידה, כמו למשל כאן, כאן או כאן? אז אנחנו החלטנו ללכת על הגרסה העצמאית - גזרנו גזרות של עיגולים בגודל המתאים וציירנו לנו בכיף. הדבקנו והלבשנו את הכיסויים על הגביעים וככה בכל פעם שאכלנו גלידה יכולנו ליהנות מגביע מקושט וצבעוני. (דרך אגב, פעילות ההמשך ממש מיד...)

פעילות 4:

שם הפעילות: גלידה ב-5 דקות.
עלות משוערת: 5 ש"ח.
מהלך הפעילות: האמת היא, שאם בא לכם גלידה, או שתלכו על מתכון שמצריך הקפאה או שתקנו וזהו. זו לא הדרך האידאלית להכין גלידה וקיצור הדרך הזה ממש לא שווה הלכלוך וחוסר הנוחות שמתלווה לתהליך. מה שכן, זו חוויה נחמדה מאוד ובתור פעילות עם הילדים זה שווה ניסיון. אז מה עושים? ממלאים חצי שקית זיפלוק גדולה בקרח ומוסיפים כוס מלח. בשקית זיפלוק קטנה יותר מוזגים חצי כוס חלב, חצי כוס שמנת מתוקה וכף סוכר (אנחנו הוספנו גם מעט תמצית וניל). מכניסים את שקית הזיפלוק הקטנה לשקית הגדולה ומשקשקים את כל העסק כחמש דקות. אם התערובת בשקית הקטנה עדיין לא התמצקה ממשיכים לשקשק עוד קצת. וזהו בעצם, הגלידה מוכנה, והיא אפילו די טעימה. מהכמות שציינתי יוצאים בערך שני כדורים, אז אם תכפילו את הכמויות בהתאם.

פעילות 5:

שם הפעילות: מלחמת מים.
עלות משוערת: 0 ש"ח.
מהלך הפעילות: אין יותר פשוט מזה. מצטיידים באקדחי ורובי מים, קוראים לכמה חברים להצטרף ויוצאים לפארק הקרוב. עכשיו מתחיל הכיף, אז אל תתביישו להצטרף!

סיכום שבועי
סך כל העלויות במשך השבוע הוא 24 שקלים.
שבוע חסכוני למדי!
76 שקלים נחסכו לפעילויות בהמשך.

פרויקט "יוצאים בזול" יוצא לדרך!

היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

החופש הגדול עובר אצל כל אדם תהליך של מטמורפוזה: בילדות זה כיף אחד גדול, בגיל ההתבגרות זה אושר עילאי, בצבא/שירות לאומי זה די חסר משמעות, באוניברסיטה זו תקופה מעצבנת של עבודות ומבחנים ובהורות זה סיוט אחד גדול.

חודשיים שלמים בלי מסגרת לילדים זה אתגר לא פשוט בכלל, וזה עוד בלי שהתחלנו לדבר על ההוצאות האינסופיות - קייטנות, בילויים, יציאות, טיולים, מתנות ועוד ועוד.

בכל זאת, אני חושבת שאת הטעם המתוק, ההתרגשות הגדולה ותחושת "השמיים הם הגבול" שליוו אותנו בילדות עם בואו של החופש, אי אפשר לשכוח. למען האמת, הייתי רוצה שאלו יהיו הזיכרונות שילוו גם את הילדים שלי. לפעמים זה נראה קשה עד בלתי אפשרי כשיש כל כך הרבה ימים שצריך למלא ואנחנו ההורים רק מנסים ללהטט בין כל החובות והמשימות לבין בילוי הזמן עם הילדים.

אז לצערי לקצר את החופש אני לא יכולה וגם לא לסבסד קייטנות, אבל זמן הבילוי עם הילדים קצת יותר נתון לשליטתי, ומכאן צמח הרעיון לפרויקט הגדול שאני מתכוונת לתעד בבלוג הקיץ.

נעים להכיר - פרויקט "יוצאים בזול":

אז הרעיון הוא כזה.

מכיוון שנקודת המוצא הכלכלית של חודשים יולי-אוגוסט היא לא הכי מוצלחת, החלטתי לנסות להיות יעילה לפחות במה שנתון בידי. ולכן, אני מציבה לעצמי אתגר - מקסימום כיף במינימום הוצאות.

להלן החוקים:

• בכל שבוע מותר להוציא עד 100 ש"ח.
• הכסף ישמש לחמש פעילויות שונות (יומיים בשבוע מותר סתם לרבוץ :)).
• ניתן לצבור סכומים משבוע לשבוע.
• בסוף כל  שבוע יוצגו בבלוג הפעילויות שנערכו בו, בצירוף פרטים ועלויות.
• עלות פעילות תחושב לפי כמות החומרים שנעשה בה שימוש ולא לפי עלות כוללת.
• עלות של חומרים שכבר נמצאים בבית תהיה משוערת.
• עלויות שנתיות (כמו מנוי לגן החיות) יחולקו למספר הימים בשנה.
• עלויות נסיעות לא יחושבו אולם מותר לנסוע רק פעם בשבוע מחוץ לעיר.
• הוצאות זניחות (פחות משקל) לא יחושבו אבל יוזכרו בנפרד.

מה אתם אומרים, יש סיכוי לעמוד בזה? תאחלו לי בהצלחה! רעיונות לפעילויות יתקבלו בברכה, ואם אתם רוצים להצטרף אלי ולקחת עליכם את הפרויקט אתם ממש מוזמנים (כמובן אל תשכחו לספר לי).

הפרויקט ייכנס לתוקף החל מהשבוע הבא, אבל כדי להיכנס לעניינים כבר התנסינו בפעילות אחת, לכבוד פתיחת החופש הגדול. עלות ממוצעת לפעילות היא 20 שקלים, בואו נראה אם הצלחנו לעמוד באתגר...

שם הפעילות: בית קפה ביתי.

עלות כוללת: 20 ש"ח (פירוט: חצי חבילת ספגטי - 2 ש"ח, קופסת רסק עגבניות - 1.5 ש"ח, 20 ג' גבינת פרמזן - 2 ש"ח, 6 מקלוני תירס - 6 ש"ח, 400 ג' פלפלים בצבעים - 3 ש"ח, רבע אבטיח - 2.5 ש"ח, 2 כוסות חלב - 3 ש"ח).

עלויות זניחות: תבלינים, 2 דפים, טושים, מפיות, קשיות שתיה.

מהלך הפעילות: הכרזנו ברוב חגיגיות שלכבוד בוא החופש הגדול נקים בית קפה ביתי. הרכבנו יחד תפריט ילדים מיוחד (אני כתבתי וציירתי, הילדים צבעו), וניגשנו להכין את הארוחה.

 

הנה התפריט:

מנה עיקרית-

ספגטי ברוטב עגבניות עם גבינת פרמזן

מקלות תירס בציפוי פריך

פלפלים בכל צבעי הקשת

מנה אחרונה-

פלח אבטיח אדום ומתוק

שוקו קר (מתכון סודי)

בחרנו במאכלים שמצד אחד יהיו קלילים ומהירי הכנה, ומצד שני קצת מיוחדים ולא מה שאוכלים כל יום.

למנה העיקרית בישלנו בזריזות ספגטי עם רוטב עגבניות, בהגשה פיזרנו מעל קצת גבינת פרמזן (זה היה השדרוג). הכנסנו לתנור מקלוני תירס קפואים. חתכנו מקלות פלפל בארבעה צבעים שונים וסידרנו הכול יפה בצלחת. ערכנו את השולחן והתיישבנו לאכול.

למנה האחרונה פרסנו רבע אבטיח לפלחים דקיקים והכנו שוקו קר לפי המתכון הסודי שלי (שאני עומדת לחשוף כאן לראשונה ;)).

את ה"מתכון" לשוקו גיליתי אי שם בשנות נעוריי ומאז קראו לו בבית "שוקו תמר". זו בעצם שיטה די פשוטה להכנת שוקו בטעם של שוקו בשקית אבל היא זיכתה אותי במעריצים רבים. וככה זה הולך:

מערבבים בכוס שתי כפיות גדושות של שוקולית עם מעט (ממש מעט, בערך כפית) חלב. הערבוב צריך להיות די נמרץ עד שכל האבקה נמסה ומתקבל נוזל סמיך וכהה. ממלאים את הכוס בחלב קר ומערבבים היטב עד שמתקבל משקה קר וטעים. לתוספת פינוק אפשר לזרוק פנימה כמה קוביות קרח.

לסיכום, היה סיפתח מצוין לחופש, עמדנו בתקציב ונשאר לנו הרבה חשק לעוד... ניפגש בהמשך!

קפיצה קטנה לעולם החלומות

לפני שבוע יצא לנו להשתתף בחוויה מיוחדת במינה, אבל רגע לפני שאספר עליה, אביא קצת מידע מקדים.

על התאטרון החברתי משו משו יצא לי לשמוע מפה ומשם, די התלהבתי כבר בהתחלה מהיוזמה, מהתשוקה ומהחדשנות שלהם, אבל לצערי לא יצא לי להגיע לאירועים שהם קיימו. רגע רגע, אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה לעזאזל תאטרון חברתי... אז הנה קצת הסברים מהאתר ומעמוד הפייסבוק שלהם:

"קבוצת התאטרון החברתי משו-משו היא להקת תאטרון מקצועית היוצרת וחוקרת בתוך, עם ובהשראת החברה בה היא פועלת, ושואפת לפרוץ גבולות בין בני אדם באמצעות האומנות, להנגיש אומנות ולהחזירה לאנשים. הקבוצה מורכבת מאומנים ישראלים רב תחומיים אשר חברו יחד בכדי ליצור תאטרון חברתי, ופועלת הן כתאטרון מקצועי והן כקהילת חיים". מגניב, לא?

אם אתם רוצים להבין עוד קצת אתם מוזמנים לקרוא באתר.

בכל מקרה, בשבוע שעבר התקיים אירוע מיוחד לילדים - "ביי לחופש הגדול" עם הצגת ילדים וסדנאות יצירה. ואיפה כל זה קורה? בפארק בוסתניה, מקום שלא ידעתי עליו ולא שמעתי עליו קודם לכן, אבל מסתבר שהוא ממש ממש קרוב אלינו (תודה ל-waze) ושזה קסם של מקום.

הקבוצה שיפצה את הפארק בעזרת מתנדבים ויצרה בו את מתחם "תה-אטרון" על שם צמחי התה המקיפים את המקום. התאטרון המורכב מטרסות ומחצלות ממוקם בצל העצים ובינות לצמחים, מעולם לא חשבתי שאשב לצפות בהצגה במקום כה פסטורלי ומעורר השראה!

ההצגה שצפינו בה נקראת "היער שצמח לבד". הצגה פשוט מקסימה ומושקעת, עם ליווי מוזיקלי, תחפושות מרהיבות ושחקנים מצוינים. גם בהשוואה להצגות ילדים הכי מקצועיות שיש, מדובר בתאטרון ילדים במיטבו!

אחרי ההצגה התקיימו סדנאות יצירה. אנחנו השתתפנו בסדנת אפיית פיתות. זו לא הייתה פעם ראשונה שאפינו פיתות על טאבון, אבל כנראה שהיה משהו כל כך מיוחד באווירה מסביב, שהילדים פשוט היו בעננים.

אחרי שהפיתות היו מוכנות התפנינו לגלות את הקסם שהקיף אותנו. לכאורה מדובר בפארק ישן ומוזנח, עם מתקנים עתיקים, הרבה חול ואדמה ושטח ענקי שלא ברור איך לא השתלטו עליו עדיין כרישי נדל"ן. במבט שני, מדובר בחלום ילדות. הרבה טבע, מתקני עץ שמציתים את הדמיון, הזדמנות להתלכלך בלי חשבון ובעיקר שקט ושלווה.

אחת האטרקציות המלהיבות במקום הייתה מגלשה ארוכה ארוכה שבנויה על גבעה קטנה, ואינסוף ילדים שחגגו שם באושר גדול.

למשך אחר צהריים אחד, זכינו להתנתק קצת מהקצב המהיר של היום-יום, לדמיין שאנחנו בתוך איזושהי אגדה שמתרחשת במקום רחוק, ופשוט לשקוע בחלום נעים שלא רוצים להתעורר ממנו.

כל פעם מחדש אני נפעמת לגלות כמה מעט צריך כדי להיזכר שהשמיים הם הגבול...

חזרה לשגרה

הקיץ האחרון היה בלתי שגרתי, אפילו יחסית לקיץ.
ועכשיו ספטמבר הגיע ומאלץ אותנו לנסות ולחזור לשגרה. וטוב שכך. עם כמה שקיץ תמיד מתקשר לי עם הרבה כיף, מים וגלידה, יש משהו הרבה יותר מרגיע במחשבה על הסוף שלו. מישהו שם למעלה קובע לנו לו"ז מסודר ודואג שהכול יהיה קצת יותר מאורגן.

לטיפוסים בלתי מאורגנים שכמוני לא מזיק להשכים בשעה קבועה, להכניס בכל יום את אותם חפצים לתיק ולהכין לילדים פחות או יותר את אותה ארוחה לגן.

לפעמים אני משתדלת לארגן לעצמי את המחשבות על דף, לרשום דברים כדי לא לשכוח, לסמן וי על משימות. ולפעמים... אני סתם זורמת ובין לבין שוכחת לבצע דברים קצת דחופים. לא נורא, בסוף הכול מסתדר.

אז נכון, לפעמים השגרה יכולה להיות קצת משמימה. אבל אני מאמינה שהסוד הוא ללמוד איך להכניס מעט עניין לתוך רוטינת היום-יום. להוסיף קצת רגע, לנגן מוזיקת רקע, לקשט את החיים פה ושם...

מקווה שתהיה לכולנו שגרה נעימה...

דרושה חופשה

הרבה זמן לא הייתי כאן. יותר מדי זמן. לצערי אני לא יכולה להגיד שהייתי עסוקה במיליון ואחד דברים, פשוט לא הצלחתי לגרור את עצמי לכאן. קיץ קשה עבר על מדינתנו הקטנטונת שמנסה אט אט להתאושש. היום תפסתי שנשארו עוד שבועיים לחופש הגדול ועדיין לא עשינו שום דבר מיוחד עם הילדים. מודה, קצת נבהלתי.

מה בכל זאת עשינו? עברנו דירה. את החצר הפרטית (והלא מטופחת) שהייתה לנו בדירה הקודמת החלפנו בגינה משותפת ומטופחת למשעי, מלאה בצמחייה ובפינות חמד קטנות. מה שנשאר זה לצאת החוצה עם ספר טוב וכוס לימונדה.

האמת שעדיין לא יצא לי לשמוע את צמד המילים "משעמם לי". הילדים פשוט מבלים כל היום עם השכנים בחוץ, ממש כמו פעם. באחד הימים הצעתי להם ללכת לפה, לנסוע לשם... לא היה עם מי לדבר! מצידם כל היום לשחק במקלות ואבנים וללטף חתולים.

ובכל זאת, אני לא מוכנה לתת לשארית החופש לעבור בלי לצאת למקום כלשהו, ללכת קצת בטבע, לראות מקומות חדשים, לנוח בפינה שקטה... החלטתי להיות ספונטנית ולתכנן איזו חופשה קצרה, לא ממש משנה לאן. העיקר שיהיה לאנשהו. אז הכנתי לי משהו קטן להשראה, ומעכשיו השמיים הם הגבול. אם תציעו לי רעיונות שווים לא תהיה מאושרת ממני.

הקובץ להורדה כאן. להדפיס ולתלות במקום בולט לעין!

מחכים לשקט

כל כך חיכינו וציפינו לחופש, תכניות אינספור, ובסופו של דבר, מישהו אי שם תכנן אחרת ככל הנראה.
מי שעוקב אחריי כבר זמן מה והתחיל להכיר אותי, בטח יודע שמצבים מאתגרים שכאלה רק נותנים לי יותר דרייב לנסות ולהתמודד אתם בגבורה. אז גם הפעם, בין האזעקות והטילים, אני מנסה להפוך את הסיטואציה לכיפית ומהנה עד כמה שניתן.
אמנם כאן בירושלים אנחנו טועמים רק מדי פעם את מה שמרגישים בגוש דן, וממש על קצה המזלג את מה שקורה בדרום, אבל עדיין פחות נעים להסתובב בחוץ, בעיקר כי העיר הזאת לא כל כך ערוכה לירי טילים, כמו שלצערנו יישובי הדרום כבר ערוכים מדי.
אז אחרי שיום אחד ניסינו למצוא כמה שיותר פעילויות שאפשר לאלתר ממה שיש בבית, ועל כך סיפרתי בפוסט הראשון שלי בבלינגבלינג, הבנו שלא מדובר ביום או יומיים אלא קצת מעבר לכך, וצריך להתחיל להתארגן על רעיונות נוספים לתעסוקה.

בתזמון ממש מושלם פתחנו שתי מתנות שקנינו לעצמנו לאחרונה:

את הספר המקסים ביסים קטנים של הילה קריב מהבלוג המוכר והאהוב ביסים, רכשנו בשבוע הספר, והוא פשוט מושלם! מתכונים פשוטים וכל כך מתאימים להכנה עם ילדים, הסברים מאירי עיניים ואיורים מתוקים (פלוס אפשרות לצבוע בתוך הספר! תראו לי ילד שלא יתלהב מזה).

המגזין WOW TO של דנה ישראלי האחת והיחידה הגיע אלינו ממש השבוע. יש בו לא פחות מ-60 רעיונות יצירתיים ומגוונים לילדים. אוסף הפעילויות מתאים לטווח רחב של גילאים, מיצירות קלות ופשוטות לביצוע ועד לדברים מסובכים יותר. (דנה העניקה במתנה 100 מגזינים לילדי הדרום, מחווה מרגשת שללא ספק תנעים ולו במקצת את הזמן בממ"דים ובמקלטים).

בקיצור, משעמם לא יהיה לנו בחופש הזה, גם אם ניאלץ להישאר בבית.

העברנו היום אחר-צהריים רגוע וכיפי, ישבנו יחד והתעסקנו בפרטים הקטנים. גזרנו, הדבקנו, צבענו...

 ויצרנו לנו נחום-תקום חמוד מהמגזין של דנה:

כשהבטן התחילה לדרוש את שלה נכנסנו למטבח, הוצאנו כלים והכנו מצרכים, חתכנו, שפכנו וערבלנו...

וכמובן שנהנינו מהתוצאות - סמוד'י מנגו אפרסק בריא ומרענן:

מממ... טעים.....!

ולסיום, בנימה קצת יותר רצינית, הלוואי שהמלחמה הזאת תיגמר כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות סבל וכאב לכל מי שלא מגיע לו. אני מתפללת לשלומם של החיילים והשוטרים היקרים ששומרים עלינו, של כל אלה שגויסו בצו 8 ובני משפחותיהם, של תושבי הדרום שעומדים בגבורה בחזית, ולכל המדינה שלנו - שהשקט והשלום ישובו לכנם במהרה!

כיף שיש ימים כאלה

איך אני אוהבת אחרי צהריים כאלה,
כשיש גם זמן וגם כוח וגם מצברוח טוב.
השבוע היה לנו יום כזה,
בדיוק כשפגשתי את המתכון המגניב
לאלפחורס ספרינקלס אצל עוגיו.נט.

בפייסבוק היו תגובות נלהבות
מכך שהמתכון מתאים לילדים.
כנראה שאני קצת ילדה בעצמי
כי גם לי השילוב של השוקולד 
והסוכריות הצבעוניות מיד עשה את זה.
בכל מקרה היה כיף גדול לכולנו.
הבצק במרקם מושלם, ממש כמו פלסטלינה,
הילדים נהנו לשחק ואני בינתיים
מרחתי ריבת חלב וגלגלתי בסוכריות
(זה שלב שקצת פחות מתאים לילדים,
אלא אם כן בא לכם לאכול גם
ילדים עם ריבת חלב וספרינקלס)...

אנחנו לא הצלחנו להתאפק

וזללנו לא מעט עוגיות מיד אחרי האפייה,

אבל כדאי לכם לשמוע לעצה של נטלי

ולחכות יום אחד לפני הזלילה,

הן פשוט הרבה יותר טעימות!

בנוסף לעוגיות,

הכנו משחק קליל וספונטני.

אריזה של קלוגס, חתיכת טפט

ואייקונים חמודים שהדפסנו וצבענו,

והנה יש לנו משחק זיכרון קיצי

שדאג לנו לתעסוקה נוספת.

האייקונים המגניבים ניתנים להורדה מכאן.

כיף שיש ימים כאלה, לא?

ועכשיו אני חוזרת לבלאגן...

להתראות!

זרעי קיץ

מבחינתי הקיץ מגיע רשמית בחג השבועות.

כיף לפתוח את הקיץ עם חג כזה.
החום עדיין נסבל,
בלוטות הטעם עובדות שעות נוספות
והכל נצבע בגוונים מרעננים.

ריח הפריחה כבר התמוגג
ופינה את מקומו לריחות חדשים
של עלים ירוקים ופירות בשלים.

הערבים עדיין קרירים
אבל זו מין צינה נעימה,
כזאת שמסלקת את חום היום.

או כמו שמאיר אריאל היטיב לתאר זאת ממני:
"זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות"

אביב קיצי שכזה

אחד היתרונות הגדולים בירושלים הוא עונת האביב הארוכה.

בניגוד לרוב המקומות בארץ, בהם האביב נמשך בערך... יומיים,

כאן אפשר ליהנות מאביב ארוך יותר שלעתים גולש עמוק אל תוך הקיץ.

אבל היום, ללא ספק, היה פה קיץ.

אתם מאלה שאוהבים את הקיץ?
לי אף פעם לא הייתה תשובה מסודרת לשאלה הזאת.
נראה לי שאני אוהבת כל עונה, מתי שהיא לא.
בחורף אני אוהבת הקיץ ובקיץ אני אוהבת את החורף.
זה אומר שבעצם אני לא אוהבת שום עונה? לא יודעת.

בכל מקרה, מאז שאני אמא, יש לי העדפה ברורה לקיץ.
סוף סוף אפשר להוריד את כל שכבות הבגדים,
לפתוח חלונות ולאוורר את הבית,
לאכול ארוחת ערב בגינה הציבורית,
להפסיק לקחת ימי מחלה,
לכבות קצת את הבוילר,
לתלות כביסה באוויר הפתוח
ולזלול יחד פירות עסיסיים.

אה, וכמעט שכחתי - גלידות סורבה.

אין על המאכל הקפוא, המתוק והמרענן הזה!
עזבו אתכם מקפוצ'ינו עם קצפת, עוגות שחיתות וכל שאר פגעי החורף המשמינים,
כי סורבה זה השוקולד החדש.
מאז שגיליתי שיטה ביתית ומגניבה להכנת סורבה בקלי קלות, חיי השתנו. פחות או יותר.
רוצים גם? קבלו.

מתכון לסורבה פירות מרענן

מצרכים:
2 כוסות מיץ פירות סחוט טבעי
2/3 כוס סוכר

לפני שמתחילים, שימו לב שההכנה דורשת שימוש במעבד מזון או בלנדר אז תוודאו שיש לכם אחד כזה.
דבר נוסף, היחס בין המיץ לסוכר הוא 1:3 ואתם יכולים כמובן להכין בכמות שמתאימה לכם. כמות של גלידה משתי כוסות מספיקה בכיף לארבעה אנשים.
ועכשיו, לעבודה (לא שיש יותר מדי)...
מחממים בסיר על אש בינונית סוכר ומיץ פירות באיזה טעם שבא לכם (אני התנסיתי עד כה ברימונים, לימונענע ופירות הדר והכל יצא יאמי). מערבבים את הסוכר והמיץ עד שהסוכר נמס לגמרי ומעבירים את הנוזל הסמיך לתבנית שטוחה. מניחים את התבנית במקפיא לכמה שעות טובות עד להקפאה מלאה. אחרי שהתערובת קפאה מוציאים מהמקפיא וחותכים לקוביות גדולות. מעבדים את הקוביות במעבד מזון/בלנדר עד לקבלת מרקם חלק. מעבירים למיכל כלשהו, מקפיאים לכמה שעות נוספות וזהו. יש לכם סורבה.

המשך אביב/קיץ כיפי לכולם!