מחמם אוזניים - הדרכה DIY

היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

יום המשפחה הגיע השנה בתזמון מצוין.
הילדים בבית, כולנו בכוננות שלג (שהפעם אולי באמת יגיע?) ואין יותר מתאים מלשבת ולהכין יחד מתנות אוהבות שמחממות את הלב (וגם את האוזניים)...

גם אתם מוזמנים להצטרף ולשמח את היקרים לכם במחמם אוזניים DIY, במיוחד לכבוד יום המשפחה (וגם סתם ככה באמצע החורף, מבטיחה שאף אחד לא יתלונן).

מה צריך?
בד מחמם (פליז או פרווה סינתטית)
מילוי אקרילן
קרטון קשיח
לבד
כלים עגולים בגדלים שונים (פירוט בהמשך)
עט לסימון
קשת לשיער
מספריים
דבק בדים או דבק חם
חוט ומחט

נתחיל מהגזירות.
נצטרך לגזור כאן לא פחות משנים-עשר עיגולים בגדלים שונים ומחומרים שונים. זה השלב הקצת מנג'ז בכל העסק, אחר כך רק נשאר להרכיב הכול. לסרטוט העיגולים נעזרתי בכוסות, קעריות וצלחות. לא חשוב לדייק בגדלים, אבל כדאי למצוא כלים שיהיו בגודל דומה פחות או יותר, סנטימטר לכאן או לשם זה פחות משנה. אם בא לכם להיעזר במחוגה אז בכלל אחלה.
מה גוזרים?
מהבד המחמם:
2 עיגולים בקוטר 8 ס"מ
2 עיגולים בקוטר 12 ס"מ
2 עיגולים בקוטר 22 ס"מ
ממילוי האקרילן:
2 עיגולים בקוטר 8 ס"מ
2 עיגולים בקוטר 16 ס"מ
מהקרטון:
2 עיגולים בקוטר 8 ס"מ
מהלבד:
2 לבבות, מעט יותר קטנים מהעיגול הקטן

מהבד המחמם גוזרים גם רצועה צרה וארוכה. היא צריכה להיות באורך שיספיק להקיף את הקשת, וברוחב קצת יותר מכפול מרוחב הקשת.

ניתן לעטוף את הקשת עם הרצועה ולהדביק בחלק הפנימי של הקשת. לגימור יפה יותר, מקפלים את הרצועה לאורכה, תופרים, הופכים ומקבלים צינור בד, שאותו ניתן להשחיל על הקשת.

עכשיו כשהקשת מוכנה, אפשר להתקדם להכנת המחממים עצמם. מדביקים את עיגולי האקרילן הקטנים על עיגולי הקרטון.

גוזרים חריצים קטנים סביב עיגולי הבד הבינוניים ומדביקים במרכזם את עיגולי הקרטון והאקרילן, כאשר האקרילן כפלי מעלה. מורחים דבק על שולי הבד שנותרו סביב, ומדביקים כלפי פנים.

מורחים דבק על עיגולי הבד הקטנים ומדביקים אותם לכיסוי האקרילן. העיגולים שהתקבלו הם השכבה המרופדת שתהיה צמודה לאוזן.

נעבור להכנת השכבה החיצונית והתפוחה שתוסיף חמימות מסביב לאוזן. משחילים מחט על היקפי עיגולי הבד הגדולים. משאירים כמה סנטימטרים של חוט בהתחלה ובסוף.

מניחים את עיגולי האקרילן הגדולים במרכזי עיגולי הבד, ומותחים את שני קצוות החוט שהשארנו.

 קושרים קשר כפול וגוזרים את שאריות החוט.

עכשיו הכול מוכן להרכבה. תתכוננו ללכלך קצת את הידיים, אנחנו הולכים להשתמש בהרבה דבק... מורחים דבק על עיגול הקרטון העטוף בבד, על השכבה התפוחה ועל הקשת, ומדביקים את השכבות זו לזו כשהקשת ביניהן.

מחזיקים היטב עד שהדבק מתייבש וחוזרים על הפעולה עם הצד השני של הקשת.

כל מה שנשאר עכשיו זה להדביק את קישוטי הלבבות. פשוט מורחים דבק ומדביקים על הצד החיצוני של מחממי האוזניים. סיימנו!

יום משפחה שמח וסופה חמימה ונעימה!

מי הזוכה באתגר חורף חם?

היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

אתגר חורף חם הגיע לסיומו ואני חייבת לומר שפשוט נהניתי מכל רגע!
חוץ מהעובדה שהייתה לי תעסוקה לימי השלג עם הילדים בבית, היה פשוט מחמם את הלב לקבל תגובות מפרגנות כאן, בפייסבוק ובעיקר בהודעות פרטיות. בתגובות עלו כל מיני נושאים מעניינים שאני בטוחה שעוד אכתוב עליהם בהמשך.

במהלך האתגר אספתי הרבה רעיונות ליצירה בלוחות הפינטרסט שלי. אני מזמינה אתכם לעקוב ולקבל השראה לימים קרים...

לוח יצירה עם בלונים

לוח יצירה עם קופסאות קרטון

לוח יצירה עם מכלי פלסטיק

וזה לוח עם פעילויות לילדים ללא מגבלת חומרים כלשהי :)

רגע לפני ההכרזה על השמות שעלו בהגרלה, רק אעודד את כל מי שלא זכה, ואגלה שממש בקרוב כל קוראי הבלוג יקבלו הפתעה כיפית וחינמית לפעילות מהנה עם הילדים, במיוחד לט"ו בשבט. שווה לעקוב!

ועכשיו, לא אמתח אתכם יותר מדי... קבלו את תוצאות ההגרלה:

הזוכות היקרות מוזמנות ליצור איתי קשר כדי לקבל את ערכות היצירה שמחכות להן בתוך הקופסאות הצבעוניות האלה :)

אתגר חורף חם - משימת קופסת קרטון

שלג ראשון התחיל לרדת בירושלים, הילדים כבר בילו היום בבית, וללא ספק היה מאתגר.

היום הוא היום השני לאתגר החורף של הבלוג (הפרטים המלאים כאן) והחפץ של היום הוא - קופסת קרטון!

הפעם מדובר בחומר שקיים בכל בית בווריאציה זו אחרת, המגוון גדול מאוד ולכן גם האפשרויות ליצירת פעילויות. אפשר להשתמש בקרטוני ביצים, קופסאות קורנפלקס, קרטוני חלב ועוד ועוד. לכל קופסה יש את האופי שלה, העובי והמרקם, ולכן כדאי לתכנן מראש פעילות או יצירה שתתאים לה. כמו אתמול, גם היום אני מגישה לכם מספר רעיונות שעשינו בבית, מוזמנים להצטרף לאתגר!

מחברת ציור
המחברת הזו היא יצירה שבעצם ממשיכה גם אחרי שמסיימים אותה, כי תמיד אפשר לחזור אליה ולשרבט. ההכנה פשוטה למדי והתוצר מספק - הילדים יאהבו אותה הרבה יותר מכל מחברת קנויה.
מה צריך: קרטון דק (למשל של קופסת דגנים), דפים, מספריים, חוט ומחט, טפט/בד/נייר מדוגם, דבק, כפתור וגומיה.
מה עושים: גוזרים את הקרטון והדפים בגודל הרצוי, שניהם יהיו באותו גודל (קחו בחשבון את הגודל הסופי של המחברת לאחר הקיפול). מקפלים את הקרטון ואת הדפים לשניים. מסמנים עם המחט חורים בקו הקיפול של הקרטון, ובאותם מקומות מסמנים חורים גם בדפים (מומלץ לעשות זאת במקבצים של חמישה דפים בכל פעם). תופרים את הקרטון והדפים יחד ומכסים את אזור הקיפול בטפט, בד או נייר מדוגם. תופרים את הכפתור לקרטון ובצד השני מחברים את הגומייה.
מי שרוצה תוספת נחמדה יכול להכין קופסה לעפרונות מגליל נייר טואלט. אמנם חומר הגלם כאן הוא לא קופסה, אבל זה עדיין קרטון ולכן הולך טוב יחד עם המחברת.

בובת רובוט
יצירה נחמדה שהופכת למשחק חביב. יש כאן הרבה מקום ליצירתיות והנאה רבה מהצביעה החופשית.
מה צריך: קרטון עבה (כמו של ארגז למשל), סכין חיתוך, צבעי גואש, מכחולים, 2 מדבקות לבנות, מחורר וסיכות מתפצלות.
מה עושים: מסרטטים על הקרטון ראש, גוף, ידיים ורגליים וחותכים את הצורות. צובעים את החלקים השונים עם צבעי הגואש. ליצירת העיניים מדביקים על הפנים את המדבקות הלבנות ומציירים שתי נקודות שחורות במרכזן. מנקבים חורים במקומות המיועדים לחיבור - צוואר וחלק עליון של הגוף, ידיים וצידי הגוף, רגליים וחלק תחתון של הגוף. מחברים את החלקים בעזרת הסיכות המתפצלות.

מסגרת מגנטית לציור
ילדים תמיד אוהבים שתולים את הציורים שלהם לראווה על המקרר. אם תוסיפו לציור גם מסגרת הם בכלל יהיו בעננים, ואם הם גם ייקחו חלק בהכנת המסגרת, לא יהיה גבול לאושר.
מה צריך: קרטון עבה, בד, מספריים, דבק בדים ופס מגנט דביק.
מה עושים: חותכים מהקרטון את המסגרת בגודל הרצוי. גוזרים מהבד מסגרת בגודל של מסגרת הקרטון עם תוספת של שוליים. מורחים דבק על הקרטון וממקמים אותו במקום המתאים על הבד. בחלק הפנימי של שולי הבד גוזרים חריצים אלכסוניים לכיוון הפינות, ובחלק החיצוני גוזרים את הפינות. מורחים דבק על שולי הבד, מקפלים ומדביקים לצד האחורי של הקרטון. מדביקים את פס המגנט סביב החלק האחורי של המסגרת.

פאזל
גם כשיש בבית אינספור סוגים של פאזלים, לילדים נמאס מהם מתישהו והם רוצים לגוון. כמה פשוט וכיף להכין פאזל בעצמכם, במקום לקנות חדש בכל פעם שממצים.
מה צריך: קרטון דק, תמונה שבוחרים מתוך מגזין, דוגמת פאזל שמורידים מהאינטרנט, דבק ומספריים.
מה עושים: גזרו תמונה שבחרתם מתוך מגזין (חשוב שהתמונה תהיה מודפסת על נייר כרומו ולא על נייר עיתון כי הוא לא יחזיק מעמד). גזרו את הקרטון בגודל זהה לגודל התמונה. חפשו באינטרנט דוגמה של פאזל לפי הרמה המבוקשת והדפיסו אותה בגודל התמונה שבחרתם. הדביקו לקרטון את התמונה מצידו האחד ואת דוגמת הפאזל מצידו השני. לאחר שהדבק מתייבש גזרו את חלקי הפאזל.

קופסת גפרורים רקומה
היצירה הזו פחות תתאים לקטנטנים כי היא דורשת הרבה סבלנות ומיומנות מתקדמת יחסית. הגדולים יותר ייהנו מאוד ויוכלו להעביר זמן רב בעיסוק הרקמה. הקופסה יכולה לשמש אחר כך לשמירה של חפצים קטנים או כקופסת הפתעות קטנה וחביבה.
מה צריך: קופסת גפרורים, נייר צבעוני, דבק, דוגמה לרקמת איקסים, חוטים בצבעים הנדרשים ומחט.
מה עושים: עוטפים את קופסת הגפרורים בנייר הצבעוני ומחכים שהדבק יתייבש. מחפשים באינטרנט דוגמה לרקמת איקסים, רצוי עם כמה שפחות פרטים בגלל גודל הקופסה שיקשה על רקמה מסובכת. מדפיסים את הדוגמה בגודל הקופסה, מניחים אותה מעל לקופסה ומחוררים עם המחט בפינות האיקסים (שימו לב - היכן שיש מפגש של איקסים יהיה חור אחד משותף). רוקמים לפי הדוגמה.

אתגר חורף חם בJerusaleMama

היום היה השקט שלפני הסערה, אבל כבר ממחר כולנו נסתחרר למערבולת של מזג אוויר משוגע, אם זה גשם, ברקים ורעמים, או לבני המזל שבינינו - שלג :)

במזג אוויר כזה, למי בכלל בא לצאת מהבית? מצד שני, כשצריך להסתגר עם ילדים לכל כך הרבה שעות, אפשר לפעמים קצת להשתגע... בדיוק בשביל שזה לא יקרה, אתם מוזמנים להצטרף לאתגר החורף של הבלוג בו תקבלו רעיונות לפעילויות, תשתפו את כולם גם ברעיונות שתמציאו בעצמכם, והכי חשוב - תוכלו לזכות בפרסים!

אז איך זה הולך???

נתחיל מהפרסים:

שלוש תיבות חורף חם יוגרלו בין המשתתפים ויגיעו לשלוש/ה זוכות/ים מאושרות/ים (אתם יודעים מה - בואו נסגור על שלוש משפחות ברות מזל!). כל תיבה היא למעשה ערכת יצירה קסומה שמסתתרות בה הפתעות כיפיות ביותר שיעזרו לכם להפוך שעות אפורות ומשמימות לבילוי משפחתי חמים ונעים.

ועכשיו נעבור לכללי ההשתתפות:

יש כל כך הרבה דרכים להיכנס להגרלה ולהגדיל את סיכויי הזכייה שלכם! כל נקודה מזכה בהשתתפות אחת בהגרלה, וכל משתתף יכול לצבור עד 6 נקודות.
הכי קל לצבור נקודות בדרכים הבאות:

1. לייק לעמוד הפייסבוק

2. שיתוף של הפוסט הזה בפייסבוק (כתבו שם בתגובות ששיתפתם)

3. הרשמה כמנויים בבלוג (ממש כאן למעלה מצד ימין כתוב "קבלו עדכונים במייל", נכון? הכניסו לשם את כתובת המייל שלכם, שלחו ואשרו את ההרשמה במייל שיגיע אליכם)

ואיך אפשר לקבל 3 נקודות נוספות? הנה האתגר!
במשך שלושה ימים, ממחר עד יום חמישי, יעלה לבלוג אתגר יצירתי - בכל יום אתגר אחר. כל מי שישתתף באתגר וישתף אותו ברשת (פייסבוק, בלוג, אינסטגרם ושות') יזכה בנקודה נוספת להשתתפות בהגרלה. כדי שאוכל לעקוב אחרי השיתופים שלכם, תוכלו לשים להם קישור בתגובות בבלוג, על קיר הפייסבוק או בתגובות לפוסטים השונים, בקיצור - תדאגו שאדע על הפרסום כדי להכניס אתכם להגרלה.
ניתן לשתף את הרעיונות שלכם עד ליום חמישי הבא, 15.1.14.
הזוכים בהגרלה יוכרזו בבוקר שלאחר מכן.

ועוד קצת מידע לגבי האתגר - אני בעצמי גם אשתתף בו כמובן - בכל יום אפרסם בבלוג פוסט עם פעילות מהנה שיש בה שימוש בחפץ כלשהו שקיים בכל בית. איזה חפץ? את זה תוכלו לדעת רק כשהפוסט יתפרסם. אתם תצטרכו להציע רעיון משלכם לפעילות של יצירה, משחק או כל דבר כיפי אחר שעולה על דעתכם, שעושה שימוש באותו חפץ. שימו לב, לא חשוב כל כך שהתוצר יהיה מושלם או אסתטי במיוחד, מה שחשוב זה שתבלו יחד בהנאה, זה כל הרעיון :)

כדי לעקוב אחרי הפוסטים של האתגר אני מציעה לכם לסמן "קבל התראות" בכפתור "אהבתי" שבראש העמוד בפייסבוק, ככה:

יאללה, מוכנים? יוצאים לדרך! ושיהיה לכולנו חורף חם...

ימים לבנים ארוכים - פרק 3 ואחרון

בפוסט הזה סיפור השלג יגיע לסיומו, למרות שהוא עוד לא ממש נגמר.

העיר מלאה בשלג!

בכל מקרה, המסע המפותל אל בית הוריי רווי החום והחשמל הגיע לסיומו, כולנו כבר בהזיות של מקלחות חמות ואוויר מזגנים.

אנחנו נכנסים אל הבית ומקבלים את הבשורה שלפני דקה נפל החשמל!

מה לכל הרוחות?!?!

דיכאון עמוק, אין ספק.

עם היעדרות המחשב והטלוויזיה יכולתי להתמודד, אל החושך כבר התרגלתי, אפילו הקור כבר התחיל להיות נסבל (טוב, הוא לא), אבל מה יהיה על בצק הקרואסונים שלי???

כל העמל היה לשווא? אין מצב.

הגבר שבינינו התבקש להוכיח כאן את גבריותו וללכת עם תבניות הקרואסונים בשלג אל הבית של אחותי שעוד היה מחובר לציוויליזציה, מרחק כמה מאות מטרים.

באותו רגע יצאתי מהדיכאון.

אבל תמונות של קרואסונים יפהפיים וריחניים לא יהיו כאן.

להזכירכם הייתי ללא המצלמה!

שקלתי לחזור שוב על תהליך האפייה בשביל לצלם כמה תמונות. ובכן... לא.

החשמל אצל ההורים שלי חזר בסביבות חמש בערב ומשם ואילך חזרנו ליהנות מהשלג. כשנמצאים בתוך בית חמים ונעים זה כל כך כיף!

משחקים בצעצועים נוסטלגיים

עושים יצירות מכל סוג אפשרי

כמובן שלא מוותרים על התכרבלות מתחת לשמיכה עם כוס שוקו

יוצאים קצת החוצה לפלס שלג (רעיון גאוני של הגדול)

ואיך אפשר בלי לאפות משהו? (לא קרואסונים!)

וזה איש השלג הקטן והחמוד שלנו יחד עם העוגיות שיצאו מהתנור

אחרי שישה ימי חופשה(!) אנחנו משתדלים אט אט לחזור לשגרה.

אנחנו עדיין די סגורים בבית כי הרחובות מכוסים בקרח וקור אימים בחוץ. כמובן שחלק מהזמן אנחנו מבלים בצפייה בסרטים. בסדרה האהובה עלינו, ארתור, מתואר כמעט כל מה שקרה לנו אחד לאחד.

מומלץ בחום!

שיהיה לכולנו המשך חורף חם וכיפי!

ימים לבנים ארוכים - פרק 2

אני מתנצלת מראש אבל בפוסט הזה לא יהיו הרבה תמונות. מיד תבינו למה...

ובהמשך לאירועי השלג:

אחרי הבילוי בחוץ נהנינו בצהריים מחוויה שלא הייתה כמותה זה זמן רב בביתנו - סיאסטה גורפת לכל דיירי הבית. אין לתאר את גודל המעמד.
אחר הצהריים אנחנו מתעוררים ויודעים שיש לנו עוד כמה שעות טובות (וגם פחות טובות) לבלות עם הילדים עד שירדמו.
אנחנו מתחילים לבשל לנו בהנאה, מתענגים על החמימות שבפנים מול הקור שבחוץ, הילדים משחקים על השטיח בסלון. איזו מין שלווה!

בשלב מסוים הגדול מחליט שנכין קרואסונים, אבל אמיתיים!
אני ברוח טובה ומחליטה להיענות לאתגר. ותודה (או שלא) לקרין גורן.

אחרי לישה, התפחה, קיפול, עוד קיפול ועוד אחד, אני מחליטה להשאיר את מלאכת ההרכבה והאפייה למחרת, ואנחנו מתיישבים לצפות יחד בסרט.

פתאום, חושך.

אנחנו מכירים את זה מהשלג דאשתקד. אז זה קרה באמצע היום ועברו עלינו כמה שעות של כפור בבית. הפעם החשמל נפל באמצע הלילה וקיווינו שעד הבוקר הכול יבוא על מקומו בשלום.

אז קיווינו.

מזהים בתמונה את קווי המתח הנמוך? תמימים תמימים אבל עשו לנו צרות צרורות.

יום שישי בבוקר.
אנחנו מנסים למשוך את הילדים במיטה עד כמה שאפשר, אבל ילדים כמו ילדים, רק רוצים לצאת מהמיטה. כולנו מתלבשים באינספור שכבות ומתחממים לאור להבות הכיריים, מקור החום היחיד בבית שלא זקוק לחשמל כדי לעבוד.
יש מחסור בנרות, הולכים לבדוק אם הסופר ליד הבית פתוח (כמובן שלא) ונציגה של חברת החשמל שנמצאת בחוץ מודיעה לעוברים ולשבים שככל הנראה החשמל לא יחזור בקרוב.
מתחילה לחלחל בנו ההבנה שאנחנו צריכים לצאת מהבית ומהר לכיוון ההורים שלי, כל עוד לא יורד שלג.
אבל איך לעזאזל?
הכבישים מסביב לבית חסומים בשלג בגובה חצי מטר(!) ואין תחבורה ציבורית.
מה עושים? נלך ברגל? עם שני ילדים ועם כל החפצים? מרחק של כמה קילומטרים טובים (או במקרה הזה - רעים)?!

מגיע אלינו מידע שהכבישים פנויים. אבא שלי מחלץ את הרכב שלו מהשלג ומודיע שהוא בדרך אלינו. אנחנו אורזים בתיקי גב את המינימום שבמינימום (וזו הסיבה שאני בלי מצלמה ואין שום תמונות מהאירועים המתוארים).
אבל, אני לא מוותרת על בצק הקרואסונים שעמלתי עליו כה קשה והוא מתגנב בשקט אל שאר החפצים.
הילדים בעגלות ואנחנו מתחילים לטפס לכיוון הכביש הראשי. עלייה שבדרך כלל לוקחת משהו כמו עשר דקות נראית אין סופית. אנחנו מפלסים את דרכנו עם העגלות ומדי כמה דקות, כשמכונית מנסה לעבור ברחוב, צריך לזוז הצידה אל ערימות השלג. אבל החשמל, החשמל שמחכה לנו בסוף המסע שווה את הכל ומדרבן אותנו להמשיך לטפס במרץ.
לאחר טיפוס ההרים המוצלח הזה אנחנו מגיעים לכביש הראשי היישר לתוך שלולית ענקית. הרוח למעלה חזקה הרבה יותר ואנחנו רטובים וקופאים מקור, מנסים להכניס את הילדים והציוד אל המכונית. כבר אמרתי שתקוות החשמל שבאופק היא זו שסייעה לנו להתמודד עם כל המכשולים?
מכאן הדרך עוברת די חלק. אנחנו רואים בדרך המון בובות לבנות ואנשים שמשחקים ונהנים מהשלג. אנחנו מגיעים, חונים, מוציאים את כל הציוד וכבר מחכים בקוצר רוח להיכנס אל האור והחום...

אתם במתח?
המשך בפוסט הבא.

ימים לבנים ארוכים - פרק 1

כבר הרבה זמן אני מתכננת לפתוח את הבלוג הזה.
התחזיות על השלג נראו לי כהזדמנות מתאימה להתכונן לפוסט ראשון.
הרי מה יותר ירושלמי מחגיגת שלג חורפית עם כוס שוקו מתחת לשמיכה?
אז בהתחלה זה באמת היה נחמד.
התעוררנו אחרי לילה גשום וגילינו בחלון את פתיתי השלג הראשונים.
ההתרגשות הייתה רבה!

עוד לא היה ברור אם הולכים לגן ולעבודה.
מצד אחד פורסם שהכל כרגיל, אבל מצד שני השלג לא מפסיק לרדת!

לקראת שמונה בבוקר עדיין אין הודעה חד משמעית אבל לנו כבר די ברור שאנחנו נשארים היום להתפנק בבית. יש!
הילדים לא מפסיקים להתלהב ולבקש לצאת. אנחנו מסבירים להם שכל עוד השלג יורד אנחנו לא יוצאים.
ובינתיים השלג יורד וירד ומתחיל להיערם...

בסביבות שתים-עשרה בצהריים השלג מפסיק לרדת ואנחנו מחליטים לנצל את ההפוגה לסיבוב בחוץ.
לקח לנו משהו כמו חצי שעה להתארגן ליציאה.
לובשים שכבה ועוד שכבה ועוד שכבה, שקיות ניילון על הגרביים והכפפות, דואגים שהכל אטום כמו שצריך ויצאים החוצה.
וואו!

הילדים מתחילים לרוץ ואנחנו עוצרים אותם ומזכירים להם שהשלג חלק ומסוכן.
זה כמובן לא מה שעוצר את ההתלהבות שלהם.

נראה לי שאף פעם לא מתרגלים ליופי הלבן הזה...

הפולקסווגן החמודה הזאת לא יודעת מה מצפה לה עוד כמה שעות.

כן כן, בשלב הזה כולם עדיין קידמו את השלג בברכה, רק תבוא.

אחרי זמן מה של שהייה בשלג הצח שוב יורדים עלינו פתיתים משמיים ואנחנו מבינים שזה הזמן לחזור הביתה.

עד כאן תמונות שלג.
מכאן ואילך הכל כבר נהיה הרבה יותר מסובך...
המשך בפוסט הבא (-: