‏הצגת רשומות עם תוויות ירושלים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ירושלים. הצג את כל הרשומות

7 בינואר 2015

אתגר חורף חם - משימת קופסת קרטון

שלג ראשון התחיל לרדת בירושלים, הילדים כבר בילו היום בבית, וללא ספק היה מאתגר.

היום הוא היום השני לאתגר החורף של הבלוג (הפרטים המלאים כאן) והחפץ של היום הוא - קופסת קרטון!




הפעם מדובר בחומר שקיים בכל בית בווריאציה זו אחרת, המגוון גדול מאוד ולכן גם האפשרויות ליצירת פעילויות. אפשר להשתמש בקרטוני ביצים, קופסאות קורנפלקס, קרטוני חלב ועוד ועוד. לכל קופסה יש את האופי שלה, העובי והמרקם, ולכן כדאי לתכנן מראש פעילות או יצירה שתתאים לה. כמו אתמול, גם היום אני מגישה לכם מספר רעיונות שעשינו בבית, מוזמנים להצטרף לאתגר!

מחברת ציור

המחברת הזו היא יצירה שבעצם ממשיכה גם אחרי שמסיימים אותה, כי תמיד אפשר לחזור אליה ולשרבט. ההכנה פשוטה למדי והתוצר מספק - הילדים יאהבו אותה הרבה יותר מכל מחברת קנויה.
מה צריך: קרטון דק (למשל של קופסת דגנים), דפים, מספריים, חוט ומחט, טפט/בד/נייר מדוגם, דבק, 
כפתור וגומיה.
מה עושים: גוזרים את הקרטון והדפים בגודל הרצוי, שניהם יהיו באותו גודל (קחו בחשבון את הגודל הסופי של המחברת לאחר הקיפול). מקפלים את הקרטון ואת הדפים לשניים. מסמנים עם המחט חורים בקו הקיפול של הקרטון, ובאותם מקומות מסמנים חורים גם בדפים (מומלץ לעשות זאת במקבצים של חמישה דפים בכל פעם). תופרים את הקרטון והדפים יחד ומכסים את אזור הקיפול בטפט, בד או נייר מדוגם. תופרים את הכפתור לקרטון ובצד השני מחברים את הגומייה.
מי שרוצה תוספת נחמדה יכול להכין קופסה לעפרונות מגליל נייר טואלט. אמנם חומר הגלם כאן הוא לא קופסה, אבל זה עדיין קרטון ולכן הולך טוב יחד עם המחברת.



בובת רובוט
יצירה נחמדה שהופכת למשחק חביב. יש כאן הרבה מקום ליצירתיות והנאה רבה מהצביעה החופשית.
מה צריך: קרטון עבה (כמו של ארגז למשל), סכין חיתוך, צבעי גואש, מכחולים, 2 מדבקות לבנות, מחורר וסיכות מתפצלות.

מה עושים: מסרטטים על הקרטון ראש, גוף, ידיים ורגליים וחותכים את הצורות. צובעים את החלקים השונים עם צבעי הגואש. ליצירת העיניים מדביקים על הפנים את המדבקות הלבנות ומציירים שתי נקודות שחורות במרכזן. מנקבים חורים במקומות המיועדים לחיבור - צוואר וחלק עליון של הגוף, ידיים וצידי הגוף, רגליים וחלק תחתון של הגוף. מחברים את החלקים בעזרת הסיכות המתפצלות.


מסגרת מגנטית לציור
ילדים תמיד אוהבים שתולים את הציורים שלהם לראווה על המקרר. אם תוסיפו לציור גם מסגרת הם בכלל יהיו בעננים, ואם הם גם ייקחו חלק בהכנת המסגרת, לא יהיה גבול לאושר.
מה צריך: 
קרטון עבה, בד, מספריים, דבק בדים ופס מגנט דביק.
מה עושים: חותכים מהקרטון את המסגרת בגודל הרצוי. גוזרים מהבד מסגרת בגודל של מסגרת הקרטון עם תוספת של שוליים. מורחים דבק על הקרטון וממקמים אותו במקום המתאים על הבד. בחלק הפנימי של שולי הבד גוזרים חריצים אלכסוניים לכיוון הפינות, ובחלק החיצוני גוזרים את הפינות. מורחים דבק על שולי הבד, מקפלים ומדביקים לצד האחורי של הקרטון. מדביקים את פס המגנט סביב החלק האחורי של המסגרת.


פאזל
גם כשיש בבית אינספור סוגים של פאזלים, לילדים נמאס מהם מתישהו והם רוצים לגוון. כמה פשוט וכיף להכין פאזל בעצמכם, במקום לקנות חדש בכל פעם שממצים.
מה צריך: קרטון דק, תמונה שבוחרים מתוך מגזין, דוגמת פאזל שמורידים מהאינטרנט, דבק ומספריים.
מה עושים: גזרו תמונה שבחרתם מתוך מגזין (חשוב שהתמונה תהיה מודפסת על נייר כרומו ולא על נייר עיתון כי הוא לא יחזיק מעמד). גזרו את הקרטון בגודל זהה לגודל התמונה. חפשו באינטרנט דוגמה של פאזל לפי הרמה המבוקשת והדפיסו אותה בגודל התמונה שבחרתם. הדביקו לקרטון את התמונה מצידו האחד ואת דוגמת הפאזל מצידו השני. לאחר שהדבק מתייבש גזרו את חלקי הפאזל.


קופסת גפרורים רקומה
היצירה הזו פחות תתאים לקטנטנים כי היא דורשת הרבה סבלנות ומיומנות מתקדמת יחסית. הגדולים יותר ייהנו מאוד ויוכלו להעביר זמן רב בעיסוק הרקמה. הקופסה יכולה לשמש אחר כך לשמירה של חפצים קטנים או כקופסת הפתעות קטנה וחביבה.
מה צריך: קופסת גפרורים, נייר צבעוני, דבק, דוגמה לרקמת איקסים, חוטים בצבעים הנדרשים ומחט.

מה עושים: עוטפים את קופסת הגפרורים בנייר הצבעוני ומחכים שהדבק יתייבש. מחפשים באינטרנט דוגמה לרקמת איקסים, רצוי עם כמה שפחות פרטים בגלל גודל הקופסה שיקשה על רקמה מסובכת. מדפיסים את הדוגמה בגודל הקופסה, מניחים אותה מעל לקופסה ומחוררים עם המחט בפינות האיקסים (שימו לב - היכן שיש מפגש של איקסים יהיה חור אחד משותף). רוקמים לפי הדוגמה.



18 בספטמבר 2014

קפיצה קטנה לעולם החלומות

לפני שבוע יצא לנו להשתתף בחוויה מיוחדת במינה, אבל רגע לפני שאספר עליה, אביא קצת מידע מקדים.

על התאטרון החברתי משו משו יצא לי לשמוע מפה ומשם, די התלהבתי כבר בהתחלה מהיוזמה, מהתשוקה ומהחדשנות שלהם, אבל לצערי לא יצא לי להגיע לאירועים שהם קיימו. רגע רגע, אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה לעזאזל תאטרון חברתי... אז הנה קצת הסברים מהאתר ומעמוד הפייסבוק שלהם:
"קבוצת התאטרון החברתי משו-משו היא להקת תאטרון מקצועית היוצרת וחוקרת בתוך, עם ובהשראת החברה בה היא פועלת, ושואפת לפרוץ גבולות בין בני אדם באמצעות האומנות, להנגיש אומנות ולהחזירה לאנשים. הקבוצה מורכבת מאומנים ישראלים רב תחומיים אשר חברו יחד בכדי ליצור תאטרון חברתי, ופועלת הן כתאטרון מקצועי והן כקהילת חיים". מגניב, לא?
אם אתם רוצים להבין עוד קצת אתם מוזמנים לקרוא באתר.

בכל מקרה, בשבוע שעבר התקיים אירוע מיוחד לילדים - "ביי לחופש הגדול" עם הצגת ילדים וסדנאות יצירה. ואיפה כל זה קורה? בפארק בוסתניה, מקום שלא ידעתי עליו ולא שמעתי עליו קודם לכן, אבל מסתבר שהוא ממש ממש קרוב אלינו (תודה ל-waze) ושזה קסם של מקום.


הקבוצה שיפצה את הפארק בעזרת מתנדבים ויצרה בו את מתחם "תה-אטרון" על שם צמחי התה המקיפים את המקום. התאטרון המורכב מטרסות ומחצלות ממוקם בצל העצים ובינות לצמחים, מעולם לא חשבתי שאשב לצפות בהצגה במקום כה פסטורלי ומעורר השראה!

ההצגה שצפינו בה נקראת "היער שצמח לבד". הצגה פשוט מקסימה ומושקעת, עם ליווי מוזיקלי, תחפושות מרהיבות ושחקנים מצוינים. גם בהשוואה להצגות ילדים הכי מקצועיות שיש, מדובר בתאטרון ילדים במיטבו!


אחרי ההצגה התקיימו סדנאות יצירה. אנחנו השתתפנו בסדנת אפיית פיתות. זו לא הייתה פעם ראשונה שאפינו פיתות על טאבון, אבל כנראה שהיה משהו כל כך מיוחד באווירה מסביב, שהילדים פשוט היו בעננים.


אחרי שהפיתות היו מוכנות התפנינו לגלות את הקסם שהקיף אותנו. לכאורה מדובר בפארק ישן ומוזנח, עם מתקנים עתיקים, הרבה חול ואדמה ושטח ענקי שלא ברור איך לא השתלטו עליו עדיין כרישי נדל"ן. במבט שני, מדובר בחלום ילדות. הרבה טבע, מתקני עץ שמציתים את הדמיון, הזדמנות להתלכלך בלי חשבון ובעיקר שקט ושלווה.


אחת האטרקציות המלהיבות במקום הייתה מגלשה ארוכה ארוכה שבנויה על גבעה קטנה, ואינסוף ילדים שחגגו שם באושר גדול.



למשך אחר צהריים אחד, זכינו להתנתק קצת מהקצב המהיר של היום-יום, לדמיין שאנחנו בתוך איזושהי אגדה שמתרחשת במקום רחוק, ופשוט לשקוע בחלום נעים שלא רוצים להתעורר ממנו.
כל פעם מחדש אני נפעמת לגלות כמה מעט צריך כדי להיזכר שהשמיים הם הגבול...



13 ביולי 2014

מחכים לשקט

כל כך חיכינו וציפינו לחופש, תכניות אינספור, ובסופו של דבר, מישהו אי שם תכנן אחרת ככל הנראה.
מי שעוקב אחריי כבר זמן מה והתחיל להכיר אותי, בטח יודע שמצבים מאתגרים שכאלה רק נותנים לי יותר דרייב לנסות ולהתמודד אתם בגבורה. אז גם הפעם, בין האזעקות והטילים, אני מנסה להפוך את הסיטואציה לכיפית ומהנה עד כמה שניתן.
אמנם כאן בירושלים אנחנו טועמים רק מדי פעם את מה שמרגישים בגוש דן, וממש על קצה המזלג את מה שקורה בדרום, אבל עדיין פחות נעים להסתובב בחוץ, בעיקר כי העיר הזאת לא כל כך ערוכה לירי טילים, כמו שלצערנו יישובי הדרום כבר ערוכים מדי.
אז אחרי שיום אחד ניסינו למצוא כמה שיותר פעילויות שאפשר לאלתר ממה שיש בבית, ועל כך סיפרתי בפוסט הראשון שלי בבלינגבלינג, הבנו שלא מדובר ביום או יומיים אלא קצת מעבר לכך, וצריך להתחיל להתארגן על רעיונות נוספים לתעסוקה.

בתזמון ממש מושלם פתחנו שתי מתנות שקנינו לעצמנו לאחרונה:




את הספר המקסים ביסים קטנים של הילה קריב מהבלוג המוכר והאהוב ביסים, רכשנו בשבוע הספר, והוא פשוט מושלם! מתכונים פשוטים וכל כך מתאימים להכנה עם ילדים, הסברים מאירי עיניים ואיורים מתוקים (פלוס אפשרות לצבוע בתוך הספר! תראו לי ילד שלא יתלהב מזה).

המגזין WOW TO של דנה ישראלי האחת והיחידה הגיע אלינו ממש השבוע. יש בו לא פחות מ-60 רעיונות יצירתיים ומגוונים לילדים. אוסף הפעילויות מתאים לטווח רחב של גילאים, מיצירות קלות ופשוטות לביצוע ועד לדברים מסובכים יותר. (דנה העניקה במתנה 100 מגזינים לילדי הדרום, מחווה מרגשת שללא ספק תנעים ולו במקצת את הזמן בממ"דים ובמקלטים).

בקיצור, משעמם לא יהיה לנו בחופש הזה, גם אם ניאלץ להישאר בבית.

העברנו היום אחר-צהריים רגוע וכיפי, ישבנו יחד והתעסקנו בפרטים הקטנים. גזרנו, הדבקנו, צבענו...



 ויצרנו לנו נחום-תקום חמוד מהמגזין של דנה:



כשהבטן התחילה לדרוש את שלה נכנסנו למטבח, הוצאנו כלים והכנו מצרכים, חתכנו, שפכנו וערבלנו...



וכמובן שנהנינו מהתוצאות - סמוד'י מנגו אפרסק בריא ומרענן:





מממ... טעים.....!

ולסיום, בנימה קצת יותר רצינית, הלוואי שהמלחמה הזאת תיגמר כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות סבל וכאב לכל מי שלא מגיע לו. אני מתפללת לשלומם של החיילים והשוטרים היקרים ששומרים עלינו, של כל אלה שגויסו בצו 8 ובני משפחותיהם, של תושבי הדרום שעומדים בגבורה בחזית, ולכל המדינה שלנו - שהשקט והשלום ישובו לכנם במהרה!

18 במאי 2014

לתפוס את הרגעים הקטנים

מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי לצלם.
יש קסם מיוחד ביכולת הזו לעצור את הזמן.
מכניסים למסגרת רק את מה שרוצים להכניס,
מטשטשים את מה שעדיף לטשטש
ונותנים לאור לעשות את שלו.



לפני בערך שנה, החלטתי שאני צריכה ללמוד קצת.
הצלמת והבלוגרית המוכשרת, אפרת לוזנוב,
(שבטח אין צורך להציג אותה, ואם כן - רוצו מהר לבלוג שלה)
בדיוק פתחה סדרה נוספת של סדנאות צילום
והחלטתי שהפעם אני מתגברת על כל המכשולים והולכת על זה.


אתם שואלים אילו מכשולים?
אז אפרת היא תל-אביבית והסטודיו שלה בתל-אביב,
ואילו אני, למי שפספס, ירושלמית.
ירושלים ותל-אביב הם שני עולמות נפרדים, רחוקים זה מזה כמזרח ממערב
(למרות שבמדינתנו הצרה זה לא כל כך הרבה, לי זה נראה רחוק מאוד).

ובכן, כמו שאמרתי, יצאתי מאזור הנוחות שלי,
עשיתי את כל הדרך הרחוקה לתל-אביב,
וגיליתי... שהיא לא כל כך רחוקה.
אפילו באוטובוס!


עוד משהו שגיליתי, זה שהיה שווה לעבור
כל דקה מהדרך כדי להשתתף בסדנה.

הסטודיו המקסים והמואר של אפרת,
האווירה האינטימית והכיפית,
ומעל לכל, ההדרכה הרהוטה, המפורטת והמרתקת.
פשוט כיף ללמוד צילום!

מלבד הטכניקה, גם את הטיפים שלמדתי בסדנה
אני מיישמת בכל תמונה שאני מצלמת,
מה שתמיד מוסיף עוד כמה דגדוגים קטנים בבטן,
כאלה של "וואו! דווקא יצא לי ממש טוב..."


אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי מאפרת
זה שהתמונות שאנחנו מצלמים הן מתנה לילדים שלנו,
מתנה שבעוד הרבה שנים הם יעריכו ויוקירו,
שתעלה בהם זיכרונות ילדות נעימים
ופרפרים של געגועי נוסטלגיה.

למדתי שנחמד לתעד רגעים חגיגיים וחשובים,
אבל לא פחות כיף להנציח גם את הרגעים הקטנים והפשוטים...





אפרת ממשיכה ללוות ולענות על שאלות גם אחרי הסדנה.
ממש עכשיו נודע לי שנשארו לה מקומות אחרונים
לסדנה למתחילים שנפתחת בשישי הקרוב.
המלצה אישית שלי, לכו על זה.

6 במאי 2014

עצמאות 66

למי שגר ליד הר הרצל יש כמה פריבילגיות.
את ההכנות לטקס אנחנו שומעים
כבר כמה שבועות מהגינה הציבורית
ויודעים בדיוק אילו שירים כלולים בתכנית.

כמובן שבליל יום העצמאות אנחנו מצטרפים לחגיגה סביב ההר,
מנסים לתפוס את המקום הכי טוב כדי לראות את הזיקוקים
ומגלים שכל מקום הוא טוב כי הזיקוקים שם כל כך יפים ומרשימים.

רגע אחרי שהכל נגמר,
עוברים לידינו אנשי משמר הכבוד,
ועוד כל מיני בעלי תפקידים ידועים וחשובים.
הבלאגן חוגג אבל זה חלק מהעניין. כיף גדול.
מזל טוב מדינה!



משהו קטן ונחמד לעשות עם הילדים...


יום עצמאות שמח!

25 באפריל 2014

אביב קיצי שכזה

אחד היתרונות הגדולים בירושלים הוא עונת האביב הארוכה.
בניגוד לרוב המקומות בארץ, בהם האביב נמשך בערך... יומיים,
כאן אפשר ליהנות מאביב ארוך יותר שלעתים גולש עמוק אל תוך הקיץ.



אבל היום, ללא ספק, היה פה קיץ.



אתם מאלה שאוהבים את הקיץ?
לי אף פעם לא הייתה תשובה מסודרת לשאלה הזאת.
נראה לי שאני אוהבת כל עונה, מתי שהיא לא.
בחורף אני אוהבת הקיץ ובקיץ אני אוהבת את החורף.
זה אומר שבעצם אני לא אוהבת שום עונה? לא יודעת.



בכל מקרה, מאז שאני אמא, יש לי העדפה ברורה לקיץ.
סוף סוף אפשר להוריד את כל שכבות הבגדים,
לפתוח חלונות ולאוורר את הבית,
לאכול ארוחת ערב בגינה הציבורית,
להפסיק לקחת ימי מחלה,
לכבות קצת את הבוילר,
לתלות כביסה באוויר הפתוח
ולזלול יחד פירות עסיסיים.



אה, וכמעט שכחתי - גלידות סורבה.



אין על המאכל הקפוא, המתוק והמרענן הזה!
עזבו אתכם מקפוצ'ינו עם קצפת, עוגות שחיתות וכל שאר פגעי החורף המשמינים,
כי סורבה זה השוקולד החדש.
מאז שגיליתי שיטה ביתית ומגניבה להכנת סורבה בקלי קלות, חיי השתנו. פחות או יותר.
רוצים גם? קבלו.



מתכון לסורבה פירות מרענן

מצרכים:
2 כוסות מיץ פירות סחוט טבעי
2/3 כוס סוכר

לפני שמתחילים, שימו לב שההכנה דורשת שימוש במעבד מזון או בלנדר אז תוודאו שיש לכם אחד כזה.
דבר נוסף, היחס בין המיץ לסוכר הוא 1:3 ואתם יכולים כמובן להכין בכמות שמתאימה לכם. כמות של גלידה משתי כוסות מספיקה בכיף לארבעה אנשים.
ועכשיו, לעבודה (לא שיש יותר מדי)...
מחממים בסיר על אש בינונית סוכר ומיץ פירות באיזה טעם שבא לכם (אני התנסיתי עד כה ברימונים, לימונענע ופירות הדר והכל יצא יאמי). מערבבים את הסוכר והמיץ עד שהסוכר נמס לגמרי ומעבירים את הנוזל הסמיך לתבנית שטוחה. מניחים את התבנית במקפיא לכמה שעות טובות עד להקפאה מלאה. אחרי שהתערובת קפאה מוציאים מהמקפיא וחותכים לקוביות גדולות. מעבדים את הקוביות במעבד מזון/בלנדר עד לקבלת מרקם חלק. מעבירים למיכל כלשהו, מקפיאים לכמה שעות נוספות וזהו. יש לכם סורבה.

המשך אביב/קיץ כיפי לכולם!

28 במרץ 2014

המדריך למטייל בגן החיות התנ"כי

גן החיות התנ"כי הוא מקום ששווה נסיעה לירושלים.
אם אתם ירושלמים, בכלל שיחקתם אותה.
אין, באמת שאין על המקום הזה.



כשבא לנו בילוי אחר-צהריים ממש ממש שווה,
אנחנו פשוט קופצים לגן החיות ולא מפסיקים להאמין
שהמקום הקסום הזה הוא במרחק יריקה מהבית שלנו.



ברגע שעוברים את שער הכניסה מרגישים בתוך אגדה.
אנחנו בדרך כלל מתחילים את הסיור בנשנושים על הדשא בכניסה
ותוך כדי מתכננים את המסלול שלנו להיום.
המקום עצום ואם רוצים לראות את כל החיות צריך יום שלם לפחות.
אנחנו מסתפקים בביקור אצל מספר חיות בכל פעם,
ועדיין לא יצא לנו להתאכזב.



השבוע למשל, הספקנו תוך שעתיים וחצי לראות:
קופים, פינגווינים, ברדלס, טיגריס, למורים, שימפנזים, פילים וקנגורו.



מלבד כל הנ"ל גם עברנו בפינת החי, בגן הפסלים ובגן השעשועים.



ובכלל לא ציינתי את כל החיות שראינו "על הדרך" כמו הטפיר, היען,
הפלמינגו והסוריקטה כמובן (או כפי שאנחנו מעדיפים לקרוא לו: טימון).



וזו באמת רק טיפה בים, יש עוד כל כך הרבה לראות.



אז לא, לצערי אין לי קשרים עם הנהלת גן החיות,
כך שאתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שזו לא פרסומת,
אבל הי, הנהלה! אם את קוראת את זה את יותר ממוזמנת
לחדש לי בחינם את המנוי שעומד להיגמר עוד כמה ימים :-)

ועכשיו, אם שכנעתי אתכם, קבלו כמה טיפים לביקור מוצלח בגן החיות:

1. ביקור ראשון? כדאי להתכונן מראש ולדעת מה מצפה לכם. באתר גן החיות תמצאו את כל המידע הנחוץ כמו מפת גן החיות, פעילויות ואירועים מיוחדים ו"מדד האריה" שמבשר על כמות המבקרים הצפויה.

2. קצת סותר את הטיפ הקודם ועדיין, ממש לא חייבים להיות מתוכננים. אין כמו טיול ספונטני תוך כדי ניווט בשבילים הרבים של הגן. כל שביל שתבחרו בו ייקח אתכם למקומות מלהיבים. אם הגעתם מרחוק והילדים ממש מצפים לראות דווקא את האריה/הג'ירפה/הפיל כדאי בכל זאת להיות צמודים למפה.

3. הגן גדול. מאוד. אבל ממש. זה כמו לצאת לטיול. השבילים אמנם סלולים ונוחים אבל אל תשכחו שאנחנו בירושלים - עליות וירידות למכביר. תהיו מוכנים לכך ותכינו גם את הילדים. עם ילדים עד גיל שנתיים חובה להצטייד בטיולון. התעדכנו בכניסה בזמני הנסיעות של הרכבת כדי שתוכלו להיעזר בה בעת הצורך.

4. אם אתם לא לחוצים בזמן, כדאי לקחת בתיק כמה ספרים ומשחקים. המקום משרה נחת ובעצירות שבין לבין כדאי ליהנות מהאווירה ולנצל אותה לקצת זמן איכות עם הילדים. אם אתם לא מגיעים להרבה זמן, אל תטרחו, תהיה לכם מספיק תעסוקה גם בלי תוספת מהבית.

5. יש בגן מתחם מקסים לילדים ובו פינת חי, גן פסלים וגן שעשועים. לא כדאי לפספס ובכל מקרה רצוי לשריין די זמן בלו"ז לכל החוויה הזאת כי הילדים לא ממצים אותה במהירות.

6. אני באופן אישי לא אוהבת צפיפות ואני מניחה שאני לא היחידה בעולם. בימי חופשה יש עומס גדול מהרגיל, ועדיין, הגן כל כך גדול שזה לא הורס את החוויה. מה שכן, בימים כאלה כדאי לוותר מראש על הגעה למוקדים עמוסים כמו אימון פילים או האכלות מודרכות. המאמץ לא שווה את החוויה המפוקפקת.

7. אל תסתפקו רק בנשנושים, הביאו אתכם לפחות ארוחה אחת. יש בגן אינספור פינות קסומות לפיקניק. מלבד זאת, נצלו את ההזדמנות, ההליכה מרעיבה את הילדים והם יאכלו כל מה שתתנו להם. מובן מאליו שחובה להביא גם שתייה.

8. אמנם אנחנו כבר בסוף החורף אבל מזג האוויר עדיין הפכפך. התעדכנו בתחזית כשאתם מתארגנים ליציאה והתלבשו בהתאם. בכל מקרה כדאי להצטייד בסוודר. רוח ירושלמית קרירה של אחר הצהריים יכולה להפתיע גם בחודשי הקיץ.

9. ולסיום, טיפ כלכלי: בדקו האם משתלם לכם לעשות מנוי. אם אתם מתכננים לבקר בגן כמה פעמים במהלך השנה, מנוי בהחלט עשוי להיות זול יותר מכרטיסים חד-פעמיים. אם אתם ירושלמים, אל תתלבטו בכלל, תעשו מנוי.



אם יש לכם טיפים נוספים, אשמח שתספרו לי בתגובות.

יאללה, בואו לירושלים, כיף פה!

5 במרץ 2014

משנכנס אדר מרבים בטרחה + הפתעה!

השנה החלטתי להתארגן לפורים מלא זמן מראש, ובאמת הצלחתי.
כלומר, כבר חודשים אני מתכננת את התחפושות של הילדים.
כל מה שנשאר זה רק לבצע...
ובכן, הדד-ליין הולך ומתקרב ואני מבינה שלא נותרה לי ברירה אלא להפשיל שרוולים ולהתחיל להתקדם.
בשישי האחרון החלטתי לנצל את מעט הזמן שיש לי ליום חביב של ביזנס אנד פלז'ר.

אז נסעתי למרכז העיר.
פעם הייתי מבלה הרבה באזור.
מאז שאני אמא, קצת פחות.
בכל מקרה, גיליתי שיש בעיר הזאת מלא אנשים.




התחלתי את היום ב"קפה קדוש" החביב עלי.
המקום הפצפון הזה מפוצץ תמידית ורועש למדי, אבל זה חלק מהקסם שלו.
צברתי קצת אנרגיה עם קפה ומאפה (טוב, על מי אני עובדת? אני לא שותה קפה. אבל שוקו ומאפה לא נשמע משהו).



כמובן שאי אפשר לצאת בידיים ריקות...




ועכשיו לעבודה.
התקדמתי לכיוון חנויות הבדים.
אני מתה על איך שהן נראות לפני פורים,
מלא גלילים של בדים נוצצים, מבריקים והזויים.



כמובן שהייתי צריכה להסתובב קצת בין החנויות כדי למצוא בדיוק את מה שאני מחפשת ושיהיה בגוון המדויק ובעובי הרצוי ושהמוכר יבין אותי... בקיצור, הבנתם את הרעיון, זה לקח זמן.




אחרי שהשלל היה ברשותי וסימנתי וי על כל הרשימה (כמעט), החלטתי להתפנק בחומר קריאה טוב לשבת. זה הזמן היחיד בשבוע שאני מצליחה לקרוא בו קצת, אם לא מחשיבים את חמש הדקות בכל לילה לפני השינה, עד שהעיניים נעצמות. 



אני מתה על חנויות ספרים יד שנייה. מזל שבירושלים לא חסרות כאלה. יש בהן משהו מיוחד - הבלאגן, האבק, הכריכות המרופטות. משום מה אני מעדיפה את זה על פני רשתות הספרים הגדולות והמבריקות.



אחרי כל ההתרוצצויות, החלטתי לקנח בסיבוב בשוק.
לשוק מחנה יהודה מגיע פוסט משל עצמו וזה בטח יקרה מתישהו,
אבל אני חייבת לתת לכם טעימה קטנה.





האמת, אני מעדיפה להימנע מלהגיע לשוק ביום שישי, הצפיפות הזאת עושה לי חלושס. אבל אין ספק שהאווירה אחרת, הצעקות של הרוכלים פיקנטיות יותר, הריחות שרומזים על התבשילים של שבת חזקים יותר, מופעי הרחוב מגניבים יותר והחוויה בכללותה די עוצמתית.




חזרתי הביתה מצוידת היטב ובטוחה שהנה, רק כמה תפרים פה ושם והכל מוכן.
אני יכולה להגיד לכם שנכון לעכשיו כל הבדים עדיין שוכבים בבטחה על המדף.
מה לעשות, כנראה שקשה להשתנות. אני אדם דחיין, ותמיד מגיעה לתוצאות הכי טובות דווקא כשאני עובדת בתנאי לחץ. כך ככל הנראה יהיה גם השנה, לא נורא.


ועכשיו, הפתעה!



מסתבר שבכל זאת הצלחתי
להתארגן על משהו לפני שפורים הגיע,
והחלטתי לחלוק אותו אתכם.
מתנה צבעונית ומשמחת לקוראי הבלוג:
תוויות לבקבוקי יין ותחתיות לכוסות יין - להורדה בחינם.





כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לקובץ המצורף, להדפיס, לגזור ולהדביק.
התווית מתאימה לבקבוקי היין בכל הגדלים.
את התחתיות לכוסות הכנתי מעיגולי mdf שניתן להשיג בכל חנות יצירה,
אבל אפשר גם להדביק על סתם חתיכת קרטון.

והכי חשוב - שיהיה לנו פורים שמח!