‏הצגת רשומות עם תוויות אביב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אביב. הצג את כל הרשומות

29 במרץ 2015

בית חולים לספרים

אני לא מאמינה שזה המצב, אבל  הבית נקי לפסח! אלו שקוראים כאן בין השורות (וגם בתוכן ממש) בטח כבר הספיקו ללמוד שאני דחיינית כפייתית, ומה שניתן לדחות לרגע האחרון אני דוחה לרגע שאחריו. בדרך כלל אני בכלל לא מתלהבת מהניקיונות לפסח ועושה רק את המינימום ההכרחי, אבל השנה השילוב של חודש תשיעי עם בוא חג האביב ושגעת הניקיונות, גרמו לי להעמיד את הבית על הרגליים ולקנן כמו שצריך. עד כדי כך שאפילו נשאר לנו זמן לטפל בפרטים הקטנים.
היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

אחרי שעשינו סדר בספריה של הילדים נותרנו עם ערימה של ספרים פצועים וכאובים.


זכינו והילדים שלנו מאוד אוהבים להקשיב לסיפורים. כמובן שזה דורש מאיתנו לא מעט, לפעמים זה יכול להגיע לשעות של ישיבה והקראת סיפורים, אבל באמת שמדובר בזמן איכות שאין שני לו, וכדי שגם אנחנו ההורים ניהנה, אנחנו משתדלים להימנע מלאגור בספריה ספרים שיוציאו אותנו מדעתנו, ויש לא מעט כאלה. בכל פסח אנחנו מנפים כמה ספרים, מניחים ברחוב והם נעלמים תוך שנייה.

אגב, כמה מהספרים שלנו נאספו גם הם מהרחוב. למעשה, את רובם לא רכשנו בכלל. חלק גדול ונכבד קיבלנו מההורים שלי, ובעצם הרבה מהספרים שאני מקריאה לילדים שלי, הם אלה שאני האזנתי להם בתור ילדה. רוב הקלאסיקות שניתן להשיג ללא בעיה בכל חנות ספרים, עומדות אצלנו מרופטות על המדף עם לא מעט חבישות סלוטייפ. הכי כיף, לא?


הרבה מהספרים הילדים מקבלים גם מסבתא שלהם שמשקיעה מחשבה רבה בכל ספר שהיא קונה. ספריית פיג'מה גם תורמת את חלקה הנכבד. דודה שלי מספקת לנו מלאי של ספרים איכותיים שהילדים שלה כבר גדולים בשבילם, והם תמיד מגיעים אלינו במצב מצוין (איך היא עושה את זה?). יש אצלנו אפילו את "המלך לובנגולו מארץ זולו" שהועבר אלינו מהבית של סבתא שלי, עם הקדשה שנכתבה לדוד שלי לפני 41 שנה! אפשר לוותר על אוצר נוסטלגי שכזה לטובת עותק חדש מהניילונים?


 כשעושים סדר, הרבה פעמים מוצאים דברים ששכחנו או בכלל לא ידענו שהם קיימים. וככה יצא לנו לפגוש פתאום הרבה ספרים שכבר מזמן לא סיפרנו, וזה כיף גדול.


ובחזרה לערימת הספרים החבוטים שלנו. בדרך כלל אלה כמובן הספרים האהובים והנקראים ביותר, ולכן לא נוותר עליהם בקלות. החלטנו לפתוח עבורם בית חולים לספרים, והכנו ערכת דוקטור מיוחדת שבאמצעותה כל ספר יקבל את הטיפול הראוי לו.


האמת שהערכה הזו לא מכילה יותר מדי - נייר דבק ומספריים, זה כל מה שצריך. אה, וגם קצת זמן פנוי (לי אישית זו ממש תרפיה, ככה שכל מה שאני צריכה בחיים זה לשבת לצפות בסדרה טובה עם ערימת ספרים קרועים לידי ואני מסודרת).


וכך, גם הספרים שידעו ימים טובים יותר, מתאוששים להם אט אט וחוזרים אל קו הבריאות. הרווחנו חיסכון, חינוך למחזור ושמירה על איכות הסביבה וגם כמה ספרים שיוקירו לנו תודה לעת זקנה, למה לא? נכון שחתיכות נייר דבק הן לא הדבר הכי פוטוגני בעולם, אבל מה עדיף, ספריה מבריקה ונוצצת שבכלל לא נוגעים בה? לילדים זה בכלל לא אכפת.


טוב, איך אפשר לדבר כל כך הרבה על ספרים בלי לתת איזו המלצה? אני לא מתיימרת להיות איזו מבקרת ספרים מדופלמת, אני בסך הכול אמא שאוהבת לספר לילדים שלה סיפורים ואשמח לשתף אתכם בשלושה ספרים שאני אוהבת במיוחד.

רק לפני כן, המלצה כללית - ספר טוב הוא ספר שגם אתם וגם הילדים נהנים ממנו, וזה כמובן עניין אישי. אז תרשו לעצמכם להחזיק בבית ספרים מטופשים שלא נחשבים ל"ספרותיים" במיוחד, ובאותה מידה תעיפו מהמדף אי אילו "ספרי איכות" שאתם לא ממש מתחברים אליהם.

וכעת להמלצות:

1. אורי כדורי / חיבר: אריה נבון | חרזה: לאה גולדברג | איירה: רותו מודן
ספר מושלם, מתוק מדבש ובעל הומור משובח בשילוב מנצח של שלושה יוצרים מהמוכשרים שידעה מדינתנו. העלילה המבדרת שכתב אריה נבון, השפה המליצית והעשירה של לאה גולדברג והאיורים המושלמים של רותו מודן יוצרים תבשיל משובח מיוחד. איכשהו יוצא שתמיד כשאנחנו מקריאים אותו, כל המשפחה נאספת יחד וכולנו מתגלגלים מצחוק.



2. אריה הספריה / כתבה: מישל קנודסן | אייר: קוין הוקס | תרגמה: אירית ארב
ספר באמת מוצלח הוא כזה שגם אם האיורים שמלווים אותו לא מדהימים, הוא עדיין טוב. אבל ספר שהוא גם טוב וגם מלווה באיורים מרהיבים, זה תענוג של ממש. את הספר "אריה הספריה" הילדים שלנו יכולים לשמוע שוב ושוב ברצף ופשוט לא נמאס להם. בנוסף, אני אוהבת ספרים שמזמנים שיחה על מצבים מורכבים בחיים, ולאו דווקא כאלה עם מסר פשוט וברור (לפעמים מדי).


3. הדודה שלי מרחוב הנביאים / כתב ואייר: יורם טהרלב
דיברנו לפני רגע על איורים? בספר הזה האיורים מכוערים למדי ובכל זאת מלאי חן. הקטנה חושבת שזו בכלל חוברת צביעה כי כל האיורים הם בקווי מתאר ובשחור לבן. אבל מה זה בכלל משנה? הספר הזה פשוט נהדר! האמת, נראה לי שהוא בכלל מיועד להורים וזה כל היופי שבו. לילדים שלי תמיד יש מבט קטן של ניצחון כשאנחנו מקריאים את השורות האחרונות שלו, ואין כמו לקרוא אותו בסופו של יום קשה ומתיש כשהבית מבולגן ומטונף.



טוב, בכל זאת יצא לי קצת "מבקרת ספרים", אבל לא נורא, מותר לי להרגיש קצת מורמת מעם, סיימתי עם סדר פסח! תסלחו לי, נכון?
עכשיו כשהכול מצוחצח, נקי ומסודר, אני יכולה ללדת בשקט :)
שיהיה לכם חג פסח שמח, אביבי ופורח!

25 באפריל 2014

אביב קיצי שכזה

אחד היתרונות הגדולים בירושלים הוא עונת האביב הארוכה.
בניגוד לרוב המקומות בארץ, בהם האביב נמשך בערך... יומיים,
כאן אפשר ליהנות מאביב ארוך יותר שלעתים גולש עמוק אל תוך הקיץ.



אבל היום, ללא ספק, היה פה קיץ.



אתם מאלה שאוהבים את הקיץ?
לי אף פעם לא הייתה תשובה מסודרת לשאלה הזאת.
נראה לי שאני אוהבת כל עונה, מתי שהיא לא.
בחורף אני אוהבת הקיץ ובקיץ אני אוהבת את החורף.
זה אומר שבעצם אני לא אוהבת שום עונה? לא יודעת.



בכל מקרה, מאז שאני אמא, יש לי העדפה ברורה לקיץ.
סוף סוף אפשר להוריד את כל שכבות הבגדים,
לפתוח חלונות ולאוורר את הבית,
לאכול ארוחת ערב בגינה הציבורית,
להפסיק לקחת ימי מחלה,
לכבות קצת את הבוילר,
לתלות כביסה באוויר הפתוח
ולזלול יחד פירות עסיסיים.



אה, וכמעט שכחתי - גלידות סורבה.



אין על המאכל הקפוא, המתוק והמרענן הזה!
עזבו אתכם מקפוצ'ינו עם קצפת, עוגות שחיתות וכל שאר פגעי החורף המשמינים,
כי סורבה זה השוקולד החדש.
מאז שגיליתי שיטה ביתית ומגניבה להכנת סורבה בקלי קלות, חיי השתנו. פחות או יותר.
רוצים גם? קבלו.



מתכון לסורבה פירות מרענן

מצרכים:
2 כוסות מיץ פירות סחוט טבעי
2/3 כוס סוכר

לפני שמתחילים, שימו לב שההכנה דורשת שימוש במעבד מזון או בלנדר אז תוודאו שיש לכם אחד כזה.
דבר נוסף, היחס בין המיץ לסוכר הוא 1:3 ואתם יכולים כמובן להכין בכמות שמתאימה לכם. כמות של גלידה משתי כוסות מספיקה בכיף לארבעה אנשים.
ועכשיו, לעבודה (לא שיש יותר מדי)...
מחממים בסיר על אש בינונית סוכר ומיץ פירות באיזה טעם שבא לכם (אני התנסיתי עד כה ברימונים, לימונענע ופירות הדר והכל יצא יאמי). מערבבים את הסוכר והמיץ עד שהסוכר נמס לגמרי ומעבירים את הנוזל הסמיך לתבנית שטוחה. מניחים את התבנית במקפיא לכמה שעות טובות עד להקפאה מלאה. אחרי שהתערובת קפאה מוציאים מהמקפיא וחותכים לקוביות גדולות. מעבדים את הקוביות במעבד מזון/בלנדר עד לקבלת מרקם חלק. מעבירים למיכל כלשהו, מקפיאים לכמה שעות נוספות וזהו. יש לכם סורבה.

המשך אביב/קיץ כיפי לכולם!

10 באפריל 2014

פסח בא

את פסח עצמו אני ממש אוהבת. באמת.
כמה נפלא לחגוג חירות, אביב, מצות... טוב, מצות אולי פחות.
אני אפילו אוהבת את האתגר שבהכנת מתכונים כשרים לפסח,
זה קצת כמו משימה ממאסטר שף, לא? (מבטיחה מתכונים בקרוב).
הבעיה שלי היא עם כל התקופה שלפני.
כל האטרף הזה של הניקיונות והסדר, אוף.
בטח כבר הבנתם שאני מאלה שדוחים הכל לרגע האחרון,
אז גם את הניקיונות ההכרחיים אני מרשה לעצמי לדחות
ולא להשתגע עם צחצוח הפאנלים והברקת התריסים.

זו אני.
מעדיפה להתעסק בצדדים היותר יפים של ההכנות לחג...







יותר סימפטי, לא?

ובכל זאת כדי להפוך את מלאכת הניקיון לנעימה יותר,
הכנתי משהו קטן שידרבן אותי לסיים כבר
ולתלות בגאווה את השלטים האלה על ידיות הדלתות ברחבי הבית.



רוצים גם?
הדפיסו, גזרו וזה מוכן.
אה, ואל תשכחו גם לנקות לפני, כי אחרת אין לכם מה לעשות עם זה ;-)

חג שמח!