‏הצגת רשומות עם תוויות גשם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גשם. הצג את כל הרשומות

19 בפברואר 2015

מחמם אוזניים - הדרכה DIY


היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

יום המשפחה הגיע השנה בתזמון מצוין.
הילדים בבית, כולנו בכוננות שלג (שהפעם אולי באמת יגיע?) ואין יותר מתאים מלשבת ולהכין יחד מתנות אוהבות שמחממות את הלב (וגם את האוזניים)...

גם אתם מוזמנים להצטרף ולשמח את היקרים לכם במחמם אוזניים DIY, במיוחד לכבוד יום המשפחה (וגם סתם ככה באמצע החורף, מבטיחה שאף אחד לא יתלונן).



מה צריך?
בד מחמם (פליז או פרווה סינתטית)
מילוי אקרילן
קרטון קשיח
לבד
כלים עגולים בגדלים שונים (פירוט בהמשך)
עט לסימון
קשת לשיער
מספריים
דבק בדים או דבק חם
חוט ומחט



נתחיל מהגזירות.
נצטרך לגזור כאן לא פחות משנים-עשר עיגולים בגדלים שונים ומחומרים שונים. זה השלב הקצת מנג'ז בכל העסק, אחר כך רק נשאר להרכיב הכול. לסרטוט העיגולים נעזרתי בכוסות, קעריות וצלחות. לא חשוב לדייק בגדלים, אבל כדאי למצוא כלים שיהיו בגודל דומה פחות או יותר, סנטימטר לכאן או לשם זה פחות משנה. אם בא לכם להיעזר במחוגה אז בכלל אחלה.
מה גוזרים?
מהבד המחמם:
2 עיגולים בקוטר 8 ס"מ
2 עיגולים בקוטר 12 ס"מ
2 עיגולים בקוטר 22 ס"מ
ממילוי האקרילן:
2 עיגולים בקוטר 8 ס"מ
2 עיגולים בקוטר 16 ס"מ
מהקרטון:
2 עיגולים בקוטר 8 ס"מ
מהלבד:
2 לבבות, מעט יותר קטנים מהעיגול הקטן



מהבד המחמם גוזרים גם רצועה צרה וארוכה. היא צריכה להיות באורך שיספיק להקיף את הקשת, וברוחב קצת יותר מכפול מרוחב הקשת.



ניתן לעטוף את הקשת עם הרצועה ולהדביק בחלק הפנימי של הקשת. לגימור יפה יותר, מקפלים את הרצועה לאורכה, תופרים, הופכים ומקבלים צינור בד, שאותו ניתן להשחיל על הקשת.



עכשיו כשהקשת מוכנה, אפשר להתקדם להכנת המחממים עצמם. מדביקים את עיגולי האקרילן הקטנים על עיגולי הקרטון.



גוזרים חריצים קטנים סביב עיגולי הבד הבינוניים ומדביקים במרכזם את עיגולי הקרטון והאקרילן, כאשר האקרילן כפלי מעלה. מורחים דבק על שולי הבד שנותרו סביב, ומדביקים כלפי פנים.



מורחים דבק על עיגולי הבד הקטנים ומדביקים אותם לכיסוי האקרילן. העיגולים שהתקבלו הם השכבה המרופדת שתהיה צמודה לאוזן.


נעבור להכנת השכבה החיצונית והתפוחה שתוסיף חמימות מסביב לאוזן. משחילים מחט על היקפי עיגולי הבד הגדולים. משאירים כמה סנטימטרים של חוט בהתחלה ובסוף.



מניחים את עיגולי האקרילן הגדולים במרכזי עיגולי הבד, ומותחים את שני קצוות החוט שהשארנו.



 קושרים קשר כפול וגוזרים את שאריות החוט.



עכשיו הכול מוכן להרכבה. תתכוננו ללכלך קצת את הידיים, אנחנו הולכים להשתמש בהרבה דבק... מורחים דבק על עיגול הקרטון העטוף בבד, על השכבה התפוחה ועל הקשת, ומדביקים את השכבות זו לזו כשהקשת ביניהן.



מחזיקים היטב עד שהדבק מתייבש וחוזרים על הפעולה עם הצד השני של הקשת.



כל מה שנשאר עכשיו זה להדביק את קישוטי הלבבות. פשוט מורחים דבק ומדביקים על הצד החיצוני של מחממי האוזניים. סיימנו!



יום משפחה שמח וסופה חמימה ונעימה!

5 בינואר 2015

אתגר חורף חם בJerusaleMama



היום היה השקט שלפני הסערה, אבל כבר ממחר כולנו נסתחרר למערבולת של מזג אוויר משוגע, אם זה גשם, ברקים ורעמים, או לבני המזל שבינינו - שלג :)

במזג אוויר כזה, למי בכלל בא לצאת מהבית? מצד שני, כשצריך להסתגר עם ילדים לכל כך הרבה שעות, אפשר לפעמים קצת להשתגע... בדיוק בשביל שזה לא יקרה, אתם מוזמנים להצטרף לאתגר החורף של הבלוג בו תקבלו רעיונות לפעילויות, תשתפו את כולם גם ברעיונות שתמציאו בעצמכם, והכי חשוב - תוכלו לזכות בפרסים!

אז איך זה הולך???

נתחיל מהפרסים:
שלוש תיבות חורף חם יוגרלו בין המשתתפים ויגיעו לשלוש/ה זוכות/ים מאושרות/ים (אתם יודעים מה - בואו נסגור על שלוש משפחות ברות מזל!). כל תיבה היא למעשה ערכת יצירה קסומה שמסתתרות בה הפתעות כיפיות ביותר שיעזרו לכם להפוך שעות אפורות ומשמימות לבילוי משפחתי חמים ונעים.

ועכשיו נעבור לכללי ההשתתפות:
יש כל כך הרבה דרכים להיכנס להגרלה ולהגדיל את סיכויי הזכייה שלכם! כל נקודה מזכה בהשתתפות אחת בהגרלה, וכל משתתף יכול לצבור עד 6 נקודות.
הכי קל לצבור נקודות בדרכים הבאות:
2. שיתוף של הפוסט הזה בפייסבוק (כתבו שם בתגובות ששיתפתם)
3. הרשמה כמנויים בבלוג (ממש כאן למעלה מצד ימין כתוב "קבלו עדכונים במייל", נכון? הכניסו לשם את כתובת המייל שלכם, שלחו ואשרו את ההרשמה במייל שיגיע אליכם)
ואיך אפשר לקבל 3 נקודות נוספות? הנה האתגר!
במשך שלושה ימים, ממחר עד יום חמישי, יעלה לבלוג אתגר יצירתי - בכל יום אתגר אחר. כל מי שישתתף באתגר וישתף אותו ברשת (פייסבוק, בלוג, אינסטגרם ושות') יזכה בנקודה נוספת להשתתפות בהגרלה. כדי שאוכל לעקוב אחרי השיתופים שלכם, תוכלו לשים להם קישור בתגובות בבלוג, על קיר הפייסבוק או בתגובות לפוסטים השונים, בקיצור - תדאגו שאדע על הפרסום כדי להכניס אתכם להגרלה.

ניתן לשתף את הרעיונות שלכם עד ליום חמישי הבא, 15.1.14.
הזוכים בהגרלה יוכרזו בבוקר שלאחר מכן.

ועוד קצת מידע לגבי האתגר - אני בעצמי גם אשתתף בו כמובן - בכל יום אפרסם בבלוג פוסט עם פעילות מהנה שיש בה שימוש בחפץ כלשהו שקיים בכל בית. איזה חפץ? את זה תוכלו לדעת רק כשהפוסט יתפרסם. אתם תצטרכו להציע רעיון משלכם לפעילות של יצירה, משחק או כל דבר כיפי אחר שעולה על דעתכם, שעושה שימוש באותו חפץ. שימו לב, לא חשוב כל כך שהתוצר יהיה מושלם או אסתטי במיוחד, מה שחשוב זה שתבלו יחד בהנאה, זה כל הרעיון :)

כדי לעקוב אחרי הפוסטים של האתגר אני מציעה לכם לסמן "קבל התראות" בכפתור "אהבתי" שבראש העמוד בפייסבוק, ככה:


יאללה, מוכנים? יוצאים לדרך! ושיהיה לכולנו חורף חם...

26 בנובמבר 2014

כיף בחורף

חורף...
בוקר, עדיין חשוך בחוץ, אף אחד לא רוצה לצאת מהמיטה, צריך ללבוש אלפיים שכבות, וקררררר... כל כך קר שם בחוץ.
אבל חורף זה גם כוס שוקו חם + ספר טוב + התכרבלות מתחת לפוך + גשם מטפטף על החלון. מה צריך יותר מזה?


שוקולדים להכנה עם הילדים בקלי קלות:
ממיסים קצת שוקולד (איזה שאתם אוהבים - מריר, חלב, לבן), מפזרים סוכריות או שברי אגוזים בתחתית של תבנית סיליקון, יוצקים מעל את השוקולד המומס ומצננים שעתיים במקרר. נותנים לילדים לטעום אחד ואת כל השאר מחביאים ושומרים לעצמכם :)


אז מצד אחד, הכול רטוב ומסמורטט, מצד שני האוויר טהור, הרחובות נקיים ורחוצים, הריח משכר והירוק כבר מבצבץ.



אין ספק, אני מעדיפה להסתכל על הצדדים הטובים שבחורף...
מוזמנים להוריד ולהדפיס את הקובץ המצורף, לתלות במקום בולט ולזכור שחורף זה נפלא!



2 בנובמבר 2014

אחר צהריים בבית

בעקבות מזג האוויר בימים האחרונים, אנחנו מוצאים את עצמנו מבלים פחות ופחות בחוץ, ויותר בבית פנימה. מכירים את זה שהילדים מיצו כבר את כל הצעצועים שלהם (וגם אם קונים להם חדשים נמאס מהם תוך שבוע) ואז הם מתחילים לאלתר ולהפוך כל מיני חפצים בבית לצעצועים? אז אם זה נגיד כלי מטבח שהופכים למערכת תופים או שמיכות שהופכות לאוהל, זה נחמד. אבל אם זה ארון הבגדים שהופך ללונה-פארק או הקיר שהופך לכן ציור, זה קצת פחות נחמד.

החלטתי לנסות להכניס קצת גיוון ועניין לשעות אחר הצהריים, משהו שיגרום להם להתלהב ישר כשהם נכנסים הביתה. אז היום שברתי קצת את הראש מה לעשות, חיפשתי רעיונות בפינטרסט, מצאתי את הרעיון החמוד הזה שגם מתאים לעונה, התחלתי לחטט בארונות ובמגירות ואספתי כל מיני שטויות וקשקושים שנוכל להשתמש בהם.



סידרתי את הכול על השולחן שלהם, קצת כמו בחנות סוכריות...



אין ספק שכשמגיעים הביתה ולא מצפים למשהו מיוחד, נחמד לגלות מין הפתעה שכזו... ואז מתחיל הכיף, יאללה בלגאן!



קשקשנו, ציירנו, צבענו, הדבקנו, גזרנו, קשרנו...
בסוף גם צילמנו-



מעניין אם נצליח להתמיד בעניין הזה. מבטיחה לשתף אתכם אם יצוצו רעיונות שווים :)

דרך אגב, אם במקרה אתם לא עדיין לא מכירים את הבלוג המהפנט HANDMADE CHARLOTTE, זה ממש הזמן להתחיל להתמכר.

שיהיה לנו חמים ונעים!

19 באוקטובר 2014

הסוכה הסביבתית שלנו

זהו, החגים מאחורינו. היה חודש כל כך עמוס וגדוש (במובן הטוב של המילה!) שלא ממש התפניתי לכתוב כאן לצערי. אז אמנם סוכות כבר עבר, אבל אני חייבת, ממש מוכרחה, לספר לכם על הסוכה המיוחדת שהייתה לנו השנה.
מוזמנים להיכנס...


אז הכול התחיל מזה שלחצי יש חיבה עזה לעץ, פטיש ומברגה. סוכות זה הזמן בשנה שבו אנחנו נותנים מקום לתחביב הזה ובונים סוכה משלנו, "פטיש-מסמר-ניקח-מהר" סטייל. עד השנה הייתה לנו מרפסת משלנו (או אם תרצו לקרוא לה בשמה האמיתי: מחסן גרוטאות) שבה אספנו ושמרנו במשך השנה פיסות עץ שונות ומשונות שנמצאו ברחוב. בסוכות היינו מלקטים את המובחרות שבהן ובונים מהן סוכה. השנה נאלצנו להיפטר מהגרוטאות ולכן הגענו אל החג ללא מלאי הקרשים הנדרש. מה עושים? מחפשים בפייסבוק. שאלתי בקבוצה המעולה והיעילה אמהות ירושלמיות אם למישהי יצא במקרה להיתקל בדלתות ישנות (במהלך השנים צברנו ניסיון ומסתבר שדלתות הכי נוחות לבניית הסוכה, ממש דומות לדפנות העץ המוכרות). באותו ערב אספנו ברחבי העיר לא פחות מעשר דלתות(!) מוכנות לשימוש. למחרת התחילה העבודה.


בשלב הראשון, היינו צריכים להתמודד עם השכנים שלא הבינו מאיפה הגיעה לחצר ערימה ענקית של פסולת בניין. השכן שמעלינו בדיוק משפץ, ולכן כולם היו בטוחים שזה הזבל שלו והתחילו לצעוק עליו. בסופו של דבר התמודדנו עם התקרית הדיפלומטית בהצלחה וכולם נרגעו. עכשיו היה אפשר להתפנות למלאכה. דלת חוברה לדלת, קיר לקיר, וכך ניצבו להן בגאון ארבע דפנות שלי באופן אישי הזכירו קצת פחון מהמעברה.


אם בנינו את הסוכה בעצמנו, למה שלא נשיג לבד גם סכך? זוכרים את פארק בוסתניה מהפוסט הקודם? יש שם קנה מצוי בשפע. ביררנו עם העירייה שלא מפריע להם שניקח משם איזו בוכטה של קנים, והרי לנו סכך.



מכיוון שהכול היה די ברגע האחרון, כבר לא נשאר לנו זמן להשקיע בקישוטים, ולכן החלטנו ללכת על קונספט גן הילדים. כלומר, כל היצירות האלה שמגיעות עם הילדים במשך חודש שלם ואתה כבר לא יודע מה הגננת עשתה ומה הילדים, אז אלה היו הקישוטים שלנו השנה.


טוב, אני מודה שגם אני "הכנתי עם הילדים" שרשרת אחת. אני פשוט חולה על זה ולא מצליחה אף שנה להימנע מההרגל הזה של גזירת הרצועות וחיבורן אחת לשנייה ליצירת שרשרת באורך שלא היה מבייש את שיא גינס.


אבל האמת היא, שהקישוט האהוב עלי בעולם כולו, הוא השרשרת המתוקה מדבש שהכינה הקטנה, לגמרי בעצמה. בהתחלה זה היה נראה שהיא סתם משחקת עם ניירות ומספריים, אבל פתאום היא הגיעה אלי עם ערימה של רצועות עקומות וביקשה דבק. מיותר לציין שבאותו רגע נמסתי לשלולית. ואני מאוהבת בשרשרת הזו, כבר אמרתי?


בכל מקרה, הסוכה שלנו הפכה לאטרקציה תיירותית. כל ילדי הבניין התאספו לחזות בפלא ולא הפסיקו להתלהב. מדי פעם שמענו אנשים עוברים בחוץ המומים: "מה זה? לא ראיתי דבר כזה, כל הסוכה מדלתות!"... אני מודה, שלי באופן אישי הסוכה לא נראתה יפה במיוחד, אבל מי אני שאתווכח עם ילדי השכנים שהכריזו שהיא הסוכה הכי יפה שהם ראו? היה שווה את המאמץ.


אז זהו, הקץ לחגיגות. הגיע הזמן לחזור לשגרה. צנחנו היום היישר אל הסתיו. מבחינה פרקטית אני לא מחבבת במיוחד את העונה הזו (שונאת לקום בבוקר ולא לדעת מה ללבוש!), אבל אין ספק שזו עונה רומנטית ביותר, והגשם, הו הגשם! אני שיכורה מהריח הזה...


המשך שנה טובה :)

16 בפברואר 2014

עונת החמציצים

אז לפני המבול (טוב נו, מבולון) היו כמה ימים שמשיים ונעימים,
שזה היה פשוט פשע לא לצאת החוצה לקבל קצת ויטמין D.


מזג האוויר האביבי נותן את אותותיו ופה ושם מתחילים לצוץ פרחים צהובים למיניהם.


חזרנו הביתה עם שלל חמציצים, האהובים עלינו מכולם,
ומיד העלינו אותם על שולחן הניתוחים.


את החלק הפרחוני העברנו לאגרטל.


ואת כל השאר קצצנו והכנסנו לסלט.


חמציצים מתקשרים אצלנו מיד לספר המקסים של רינת הופר "הצב בצבוץ".
הספר הזה פשוט גאוני בעיני.
כל החרוזים בו מסתיימים בצליל "וּץ".
איך היא מצאה כל כך הרבה מילים כאלה?
זה כל כך מדהים שאפילו נסלח לה על זה שהיא קראה לפרח חמצוץ.


ועל האיורים בכלל אין מה לדבר.
הדיוק הזה במיקום של החמציצים בין עלי התלתן.
ככה בדיוק זה נראה!
תצטרכו להאמין לי כי עד שנזכרתי לצלם אותם במקומם הטבעי
הם כבר נסגרו ולא נפתחו עד עצם היום הזה...


בקיצור, אנחנו משתדלים להפיק את המיטב מהעונה הזאת, בגשם ובשמש.
שיהיה המשך חורף גשום ונעים!

אה כן, איך אפשר בלי...