‏הצגת רשומות עם תוויות חג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חג. הצג את כל הרשומות

29 במרץ 2015

בית חולים לספרים

אני לא מאמינה שזה המצב, אבל  הבית נקי לפסח! אלו שקוראים כאן בין השורות (וגם בתוכן ממש) בטח כבר הספיקו ללמוד שאני דחיינית כפייתית, ומה שניתן לדחות לרגע האחרון אני דוחה לרגע שאחריו. בדרך כלל אני בכלל לא מתלהבת מהניקיונות לפסח ועושה רק את המינימום ההכרחי, אבל השנה השילוב של חודש תשיעי עם בוא חג האביב ושגעת הניקיונות, גרמו לי להעמיד את הבית על הרגליים ולקנן כמו שצריך. עד כדי כך שאפילו נשאר לנו זמן לטפל בפרטים הקטנים.
היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

אחרי שעשינו סדר בספריה של הילדים נותרנו עם ערימה של ספרים פצועים וכאובים.


זכינו והילדים שלנו מאוד אוהבים להקשיב לסיפורים. כמובן שזה דורש מאיתנו לא מעט, לפעמים זה יכול להגיע לשעות של ישיבה והקראת סיפורים, אבל באמת שמדובר בזמן איכות שאין שני לו, וכדי שגם אנחנו ההורים ניהנה, אנחנו משתדלים להימנע מלאגור בספריה ספרים שיוציאו אותנו מדעתנו, ויש לא מעט כאלה. בכל פסח אנחנו מנפים כמה ספרים, מניחים ברחוב והם נעלמים תוך שנייה.

אגב, כמה מהספרים שלנו נאספו גם הם מהרחוב. למעשה, את רובם לא רכשנו בכלל. חלק גדול ונכבד קיבלנו מההורים שלי, ובעצם הרבה מהספרים שאני מקריאה לילדים שלי, הם אלה שאני האזנתי להם בתור ילדה. רוב הקלאסיקות שניתן להשיג ללא בעיה בכל חנות ספרים, עומדות אצלנו מרופטות על המדף עם לא מעט חבישות סלוטייפ. הכי כיף, לא?


הרבה מהספרים הילדים מקבלים גם מסבתא שלהם שמשקיעה מחשבה רבה בכל ספר שהיא קונה. ספריית פיג'מה גם תורמת את חלקה הנכבד. דודה שלי מספקת לנו מלאי של ספרים איכותיים שהילדים שלה כבר גדולים בשבילם, והם תמיד מגיעים אלינו במצב מצוין (איך היא עושה את זה?). יש אצלנו אפילו את "המלך לובנגולו מארץ זולו" שהועבר אלינו מהבית של סבתא שלי, עם הקדשה שנכתבה לדוד שלי לפני 41 שנה! אפשר לוותר על אוצר נוסטלגי שכזה לטובת עותק חדש מהניילונים?


 כשעושים סדר, הרבה פעמים מוצאים דברים ששכחנו או בכלל לא ידענו שהם קיימים. וככה יצא לנו לפגוש פתאום הרבה ספרים שכבר מזמן לא סיפרנו, וזה כיף גדול.


ובחזרה לערימת הספרים החבוטים שלנו. בדרך כלל אלה כמובן הספרים האהובים והנקראים ביותר, ולכן לא נוותר עליהם בקלות. החלטנו לפתוח עבורם בית חולים לספרים, והכנו ערכת דוקטור מיוחדת שבאמצעותה כל ספר יקבל את הטיפול הראוי לו.


האמת שהערכה הזו לא מכילה יותר מדי - נייר דבק ומספריים, זה כל מה שצריך. אה, וגם קצת זמן פנוי (לי אישית זו ממש תרפיה, ככה שכל מה שאני צריכה בחיים זה לשבת לצפות בסדרה טובה עם ערימת ספרים קרועים לידי ואני מסודרת).


וכך, גם הספרים שידעו ימים טובים יותר, מתאוששים להם אט אט וחוזרים אל קו הבריאות. הרווחנו חיסכון, חינוך למחזור ושמירה על איכות הסביבה וגם כמה ספרים שיוקירו לנו תודה לעת זקנה, למה לא? נכון שחתיכות נייר דבק הן לא הדבר הכי פוטוגני בעולם, אבל מה עדיף, ספריה מבריקה ונוצצת שבכלל לא נוגעים בה? לילדים זה בכלל לא אכפת.


טוב, איך אפשר לדבר כל כך הרבה על ספרים בלי לתת איזו המלצה? אני לא מתיימרת להיות איזו מבקרת ספרים מדופלמת, אני בסך הכול אמא שאוהבת לספר לילדים שלה סיפורים ואשמח לשתף אתכם בשלושה ספרים שאני אוהבת במיוחד.

רק לפני כן, המלצה כללית - ספר טוב הוא ספר שגם אתם וגם הילדים נהנים ממנו, וזה כמובן עניין אישי. אז תרשו לעצמכם להחזיק בבית ספרים מטופשים שלא נחשבים ל"ספרותיים" במיוחד, ובאותה מידה תעיפו מהמדף אי אילו "ספרי איכות" שאתם לא ממש מתחברים אליהם.

וכעת להמלצות:

1. אורי כדורי / חיבר: אריה נבון | חרזה: לאה גולדברג | איירה: רותו מודן
ספר מושלם, מתוק מדבש ובעל הומור משובח בשילוב מנצח של שלושה יוצרים מהמוכשרים שידעה מדינתנו. העלילה המבדרת שכתב אריה נבון, השפה המליצית והעשירה של לאה גולדברג והאיורים המושלמים של רותו מודן יוצרים תבשיל משובח מיוחד. איכשהו יוצא שתמיד כשאנחנו מקריאים אותו, כל המשפחה נאספת יחד וכולנו מתגלגלים מצחוק.



2. אריה הספריה / כתבה: מישל קנודסן | אייר: קוין הוקס | תרגמה: אירית ארב
ספר באמת מוצלח הוא כזה שגם אם האיורים שמלווים אותו לא מדהימים, הוא עדיין טוב. אבל ספר שהוא גם טוב וגם מלווה באיורים מרהיבים, זה תענוג של ממש. את הספר "אריה הספריה" הילדים שלנו יכולים לשמוע שוב ושוב ברצף ופשוט לא נמאס להם. בנוסף, אני אוהבת ספרים שמזמנים שיחה על מצבים מורכבים בחיים, ולאו דווקא כאלה עם מסר פשוט וברור (לפעמים מדי).


3. הדודה שלי מרחוב הנביאים / כתב ואייר: יורם טהרלב
דיברנו לפני רגע על איורים? בספר הזה האיורים מכוערים למדי ובכל זאת מלאי חן. הקטנה חושבת שזו בכלל חוברת צביעה כי כל האיורים הם בקווי מתאר ובשחור לבן. אבל מה זה בכלל משנה? הספר הזה פשוט נהדר! האמת, נראה לי שהוא בכלל מיועד להורים וזה כל היופי שבו. לילדים שלי תמיד יש מבט קטן של ניצחון כשאנחנו מקריאים את השורות האחרונות שלו, ואין כמו לקרוא אותו בסופו של יום קשה ומתיש כשהבית מבולגן ומטונף.



טוב, בכל זאת יצא לי קצת "מבקרת ספרים", אבל לא נורא, מותר לי להרגיש קצת מורמת מעם, סיימתי עם סדר פסח! תסלחו לי, נכון?
עכשיו כשהכול מצוחצח, נקי ומסודר, אני יכולה ללדת בשקט :)
שיהיה לכם חג פסח שמח, אביבי ופורח!

2 במרץ 2015

משלוח מנות רב שימושי


היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/


אני אגלה לכם סוד...

אתם בטח כבר יודעים שאני מאוד אוהבת ליצור. לכן חג פורים אהוב עלי במיוחד, יש בו כל כך הרבה הזדמנויות ליצירה. אבל האמת היא, שאני ממש ממש אבל ממש לא מצליחה להתחבר לעניין של משלוח מנות :(
התחפושות הן החלק המועדף עלי, ואני מתחילה לחשוב ולתכנן אותן כבר כמה חודשים מראש (כמובן שבפועל אני מתחילה לעבוד עליהן רק מספר ימים לפני החג). את כל המשימות שמקבלים מהגן כבר שבועיים לפני פורים אני מבצעת בשמחה ועל המסיבה שאנחנו עורכים בבית אני עובדת במשך ימים ונהנית מכל הבישולים והקישוטים. אבל משלוח מנות... לא יודעת איך להסביר למה, פשוט לא עושה לי את זה.

השנה החלטתי להתגבר על המחסום וליצור משהו שגם יהיה כיף להכין, גם ישמח את מי שיקבל אותו, וכמובן שיהיה פשוט וזריז, כי את המאמצים שלי אני מעדיפה להשקיע בתחומים אחרים...
וכך נולד לו משלוח המנות שלפניכם. ומה מייחד אותו בעצם? הוא פשוט ביותר להכנה עצמית והילדים ישמחו להשתתף בחגיגה, ומי שתעניקו לו את המשלוח לא יקבל רק קופסה עם ממתקים אלא גם יצירה ומשחק.

מה צריך?
הקובץ המודפס מכאן על נייר עבה (כמה שיותר, יותר טוב)
מספריים
דבק
וממתקים כמובן

מה עושים?

לאחר ההדפסה גוזרים חריצים כמתואר בשרטוט:



מקפלים כל מלבן כלפי צידו השני של הנייר (הצד הלא מודפס).



מורחים דבק על הריבועים הלבנים.



ומדביקים ליצירת קופסה.



ממלאים את הקופסה בממתקים... והמשלוח מוכן!



כדאי להוסיף פתק קטן בו יהיה כתוב, שאחרי שמסיימים לזלול, מחכה משחק נחמד בתחתית הקופסה...






אז שיהיה פורים שמח ומבדח!!!

3 בפברואר 2015

הפתעות לט"ו בשבט


היוש! יש לי בלוג ואתר חדש. מוזמנים - http://www.troncho.co.il/

אני יודעת שט"ו בשבט הוא בסך הכול חג קצת מוזר שממוקם לו אי שם באמצע לוח השנה, אבל יש לי חיבה מיוחדת לחג הזה. אני מעריכה שזה קשור לעובדה שאני חוגגת בו את יום הולדתי :)
השנה אני חוגגת עם בטן גדולה במיוחד (כן, כן, עוד חודשיים אני עתידה ללדת) ולכן הרשיתי לעצמי להתפנק ולחגוג עם עוגה מושחתת ומלאה בפרי האהוב עלי ביקום - תותים! מאז שאני זוכרת את עצמי, יום ההולדת שלי היה שזור בתותים. אמא שלי תמיד הייתה מכינה סלט פירות תותי במיוחד או שמנת עם תותים, ולכן הפרי המדהים הזה מתחבר לי אוטומטית לתאריך המשמח.



כמובן שלא תצאו מכאן מקופחים ואחלוק אתכם את המתכון, ממש עוד רגע. לפני כן אני רק מזכירה לכם שהבטחתי פעילות ט"ו בשבטית כיפית, אז אחרי המתכון תוכלו למצוא משחק מהנה ביותר שמתאים לגדולים ולקטנים. תיהנו!

עוגת תותים ושוקולד לבן



העוגה מבוססת על העוגה הקלה והמדהימה הזאת של מיה מבצק אלים, שאליה צירפתי את התוספות המושחתות. כל השלבים פשוטים ביותר לביצוע, והתוצאה מרשימה למדי. שווה!

לעוגה:
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה
2 ביצים
 כוס סוכר
1 כפית אבקת אפיה
½ כפית מלח
1 כפית תמצית וניל
½1 כוסות קמח

למילוי ולציפוי:
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה
2-3 כפות סוכר
סלסלת תותים
100 ג' שוקולד לבן

מכינים את העוגה:
מחממים תנור ל-180 מעלות. מקציפים את השמנת לקצפת יציבה. מוסיפים את הביצים אחת אחרי השנייה תוך ערבוב. מוסיפים את הסוכר, אבקת האפייה, המלח ותמצית הווניל ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח ומערבבים בעדינות רק עד שהקמח נטמע בבלילה (להיזהר מערבוב יתר). יוצקים את התערובת לתבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ ואופים 17-20 דקות, עד שהחלק העליון משחים מעט וקיסם שננעץ בעוגה יוצא עם פירורים לחים. מצננים את העוגה.

מכינים את המילוי והציפוי:
ממיסים בזהירות השוקולד הלבן במיקרוגל או בסיר (אם ממיסים במיקרוגל אז בפולסים קצרים, ואם בסיר אז על אש נמוכה תוך ערבוב מתמיד, רק עד שאין גושים). מורחים את השוקולד על נייר אפייה לשכבה דקה דקה ומכניסים למקרר. בינתיים מקציפים את השמנת המתוקה עם 2-3 כפות סוכר (לפי טעמכם), וחותכים את התותים לקוביות. מערבבים מחצית מכמות הקצפת עם מחצית מכמות התותים, את המחצית השנייה של הקצפת ושל התותים שומרים בצד.

מרכיבים את העוגה:
חותכים את העוגה האפויה לרוחבה כך שמתקבלים שני עיגולים. מורחים על העיגול התחתון את הקצפת המעורבבת עם התותים ומניחים מעל את העיגול השני. מצפים את הצד החיצוני והעליון של העוגה ביתרת הקצפת שנשמרה בצד. מוציאים את השוקולד מהמקרר וחותכים אותו בסכין חדה למלבנים דקים, מעט גבוהים יותר מגובה העוגה. לא נורא אם חלק מהמלבנים נשברים, זה מוסיף לעוגה חינניות. מסדרים את המלבנים סביב העוגה ומפזרים מעל את קוביות התותים שנשמרו בצד.




ועכשיו, אחרי שאתם מסודרים קולינרית, אפשר לגשת לתוכן.
ט"ו בשבט מזוהה מאוד בשנים האחרונות עם הסביבה והטבע, ולכן היה נראה לי ברור מאליו להכין פעילות משפחתית לחיק הטבע. נצלו את ימי השמש הקרובים (אומרים ששבוע הבא החורף חוזר...) וצאו החוצה, הכול כל כך ירוק ויפהפה! בשביל הפעילות הזו ממש לא תצטרכו להתאמץ, אז קדימה, הטבע מחכה לכם.

בינגו טבע לט"ו בשבט





יציאה לטבע עם הילדים היא הבילוי המשפחתי המועדף עלי. כמה פשוט, ככה טוב. ילדים לא צריכים הרבה יותר מזה, רק תנו להם לקפץ בין עלי תלתן ואורנים, והם בעננים. אם משלבים גם משימות ומשחקים, הבילוי בכלל הופך לחוויה. מאוד קל לאלתר פעילויות בחוץ (מי יצליח לאסוף כמה שיותר סביונים? מי יגיע ראשון לעץ הברוש? וכדומה, הבנתם את הרעיון). הפעם גם הכנתי לכם פעילות שבכלל לא תצטרכו להתאמץ בשבילה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להדפיס את הקובץ בקישור המצורף, לגזור את הלוחות, לחלק למשתתפים ולהתחיל לחפש... הראשון שמסמן בלוח שלו טור, שורה או אלכסון הוא המנצח. (דרך אגב, טבע זה לאו דווקא שמורת טבע מוגנת אי שם בעמק יפה. זה יכול להיות גם סתם קרחת אורבנית בלב העיר, שצמחו בה כמה גבעולים. אנחנו פשוט שיחקנו בגינה ליד הבית).





ט"ו בשבט שמח!



נ.ב: מוזמנים להיזכר בפוסט ט"ו בשבט של שנה שעברה ולהוריד משם את כרטיסי הברכה החגיגיים והצבעוניים.

15 בדצמבר 2014

בלוגולדת!

יש לי בלוגולדת!

עברה שנה מאז אותה סופת שלג בה התיישבתי לכתוב את הפוסט הראשון, ואני כל כך שמחה על הרגע ההוא בו החלטתי לממש סוף סוף את החלום ופשוט קמתי ועשיתי את זה.

אני לא רוצה להתחיל להשתפך כי זה יכול להיות ארוך ומלאה, לכן רק אומר לכם תודה קוראיי היקרים, כי בזכותכם הבלוג הזה ממשיך לגדול ולהתפתח, כשכל הזמן עולות על הפרק תכניות חדשות ורעיונות נוספים.

לכבוד המאורע הכנתי לכם מגזין וירטואלי חינמי שווה שווה (כן, אני כה אובייקטיבית) שעבדתי ועמלתי עליו רבות כדי שתוכלו ליהנות מחנוכה הקרב ובא יחד עם הילדים, כי זו בעצם המטרה של הבלוג הזה, להפוך את כל העסק הזה לכיף חיים!

תמשיכו לקרוא, לעקוב ובעיקר להגיב ולשאול, כי זה הדלק שלי להמשיך ולכתוב. מחכה כבר לקבל מכם תמונות של הדברים שתיצרו אחרי שתקראו את המגזין!

שיהיה חג מלא באור ובשמחה.
תמר


לקריאת המגזין לחצו כאן

עדכון - רק משתמשים רשומים באתר ISSUE

יכולים להוריד את המגזין למחשב בכדי להדפיס.
להורדת העמודים המצורפים להדפסה היכנסו לקישורים הבאים:
גרלנדת סביבונים - http://goo.gl/hMZzsT
קווה-קווה חנוכה - http://goo.gl/Mt8JU4

19 באוקטובר 2014

הסוכה הסביבתית שלנו

זהו, החגים מאחורינו. היה חודש כל כך עמוס וגדוש (במובן הטוב של המילה!) שלא ממש התפניתי לכתוב כאן לצערי. אז אמנם סוכות כבר עבר, אבל אני חייבת, ממש מוכרחה, לספר לכם על הסוכה המיוחדת שהייתה לנו השנה.
מוזמנים להיכנס...


אז הכול התחיל מזה שלחצי יש חיבה עזה לעץ, פטיש ומברגה. סוכות זה הזמן בשנה שבו אנחנו נותנים מקום לתחביב הזה ובונים סוכה משלנו, "פטיש-מסמר-ניקח-מהר" סטייל. עד השנה הייתה לנו מרפסת משלנו (או אם תרצו לקרוא לה בשמה האמיתי: מחסן גרוטאות) שבה אספנו ושמרנו במשך השנה פיסות עץ שונות ומשונות שנמצאו ברחוב. בסוכות היינו מלקטים את המובחרות שבהן ובונים מהן סוכה. השנה נאלצנו להיפטר מהגרוטאות ולכן הגענו אל החג ללא מלאי הקרשים הנדרש. מה עושים? מחפשים בפייסבוק. שאלתי בקבוצה המעולה והיעילה אמהות ירושלמיות אם למישהי יצא במקרה להיתקל בדלתות ישנות (במהלך השנים צברנו ניסיון ומסתבר שדלתות הכי נוחות לבניית הסוכה, ממש דומות לדפנות העץ המוכרות). באותו ערב אספנו ברחבי העיר לא פחות מעשר דלתות(!) מוכנות לשימוש. למחרת התחילה העבודה.


בשלב הראשון, היינו צריכים להתמודד עם השכנים שלא הבינו מאיפה הגיעה לחצר ערימה ענקית של פסולת בניין. השכן שמעלינו בדיוק משפץ, ולכן כולם היו בטוחים שזה הזבל שלו והתחילו לצעוק עליו. בסופו של דבר התמודדנו עם התקרית הדיפלומטית בהצלחה וכולם נרגעו. עכשיו היה אפשר להתפנות למלאכה. דלת חוברה לדלת, קיר לקיר, וכך ניצבו להן בגאון ארבע דפנות שלי באופן אישי הזכירו קצת פחון מהמעברה.


אם בנינו את הסוכה בעצמנו, למה שלא נשיג לבד גם סכך? זוכרים את פארק בוסתניה מהפוסט הקודם? יש שם קנה מצוי בשפע. ביררנו עם העירייה שלא מפריע להם שניקח משם איזו בוכטה של קנים, והרי לנו סכך.



מכיוון שהכול היה די ברגע האחרון, כבר לא נשאר לנו זמן להשקיע בקישוטים, ולכן החלטנו ללכת על קונספט גן הילדים. כלומר, כל היצירות האלה שמגיעות עם הילדים במשך חודש שלם ואתה כבר לא יודע מה הגננת עשתה ומה הילדים, אז אלה היו הקישוטים שלנו השנה.


טוב, אני מודה שגם אני "הכנתי עם הילדים" שרשרת אחת. אני פשוט חולה על זה ולא מצליחה אף שנה להימנע מההרגל הזה של גזירת הרצועות וחיבורן אחת לשנייה ליצירת שרשרת באורך שלא היה מבייש את שיא גינס.


אבל האמת היא, שהקישוט האהוב עלי בעולם כולו, הוא השרשרת המתוקה מדבש שהכינה הקטנה, לגמרי בעצמה. בהתחלה זה היה נראה שהיא סתם משחקת עם ניירות ומספריים, אבל פתאום היא הגיעה אלי עם ערימה של רצועות עקומות וביקשה דבק. מיותר לציין שבאותו רגע נמסתי לשלולית. ואני מאוהבת בשרשרת הזו, כבר אמרתי?


בכל מקרה, הסוכה שלנו הפכה לאטרקציה תיירותית. כל ילדי הבניין התאספו לחזות בפלא ולא הפסיקו להתלהב. מדי פעם שמענו אנשים עוברים בחוץ המומים: "מה זה? לא ראיתי דבר כזה, כל הסוכה מדלתות!"... אני מודה, שלי באופן אישי הסוכה לא נראתה יפה במיוחד, אבל מי אני שאתווכח עם ילדי השכנים שהכריזו שהיא הסוכה הכי יפה שהם ראו? היה שווה את המאמץ.


אז זהו, הקץ לחגיגות. הגיע הזמן לחזור לשגרה. צנחנו היום היישר אל הסתיו. מבחינה פרקטית אני לא מחבבת במיוחד את העונה הזו (שונאת לקום בבוקר ולא לדעת מה ללבוש!), אבל אין ספק שזו עונה רומנטית ביותר, והגשם, הו הגשם! אני שיכורה מהריח הזה...


המשך שנה טובה :)

1 ביוני 2014

זרעי קיץ

מבחינתי הקיץ מגיע רשמית בחג השבועות.



כיף לפתוח את הקיץ עם חג כזה.
החום עדיין נסבל,
בלוטות הטעם עובדות שעות נוספות
והכל נצבע בגוונים מרעננים.



ריח הפריחה כבר התמוגג
ופינה את מקומו לריחות חדשים
של עלים ירוקים ופירות בשלים.



הערבים עדיין קרירים
אבל זו מין צינה נעימה,
כזאת שמסלקת את חום היום.



או כמו שמאיר אריאל היטיב לתאר זאת ממני:
"זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות"



6 במאי 2014

עצמאות 66

למי שגר ליד הר הרצל יש כמה פריבילגיות.
את ההכנות לטקס אנחנו שומעים
כבר כמה שבועות מהגינה הציבורית
ויודעים בדיוק אילו שירים כלולים בתכנית.

כמובן שבליל יום העצמאות אנחנו מצטרפים לחגיגה סביב ההר,
מנסים לתפוס את המקום הכי טוב כדי לראות את הזיקוקים
ומגלים שכל מקום הוא טוב כי הזיקוקים שם כל כך יפים ומרשימים.

רגע אחרי שהכל נגמר,
עוברים לידינו אנשי משמר הכבוד,
ועוד כל מיני בעלי תפקידים ידועים וחשובים.
הבלאגן חוגג אבל זה חלק מהעניין. כיף גדול.
מזל טוב מדינה!



משהו קטן ונחמד לעשות עם הילדים...


יום עצמאות שמח!

10 באפריל 2014

פסח בא

את פסח עצמו אני ממש אוהבת. באמת.
כמה נפלא לחגוג חירות, אביב, מצות... טוב, מצות אולי פחות.
אני אפילו אוהבת את האתגר שבהכנת מתכונים כשרים לפסח,
זה קצת כמו משימה ממאסטר שף, לא? (מבטיחה מתכונים בקרוב).
הבעיה שלי היא עם כל התקופה שלפני.
כל האטרף הזה של הניקיונות והסדר, אוף.
בטח כבר הבנתם שאני מאלה שדוחים הכל לרגע האחרון,
אז גם את הניקיונות ההכרחיים אני מרשה לעצמי לדחות
ולא להשתגע עם צחצוח הפאנלים והברקת התריסים.

זו אני.
מעדיפה להתעסק בצדדים היותר יפים של ההכנות לחג...







יותר סימפטי, לא?

ובכל זאת כדי להפוך את מלאכת הניקיון לנעימה יותר,
הכנתי משהו קטן שידרבן אותי לסיים כבר
ולתלות בגאווה את השלטים האלה על ידיות הדלתות ברחבי הבית.



רוצים גם?
הדפיסו, גזרו וזה מוכן.
אה, ואל תשכחו גם לנקות לפני, כי אחרת אין לכם מה לעשות עם זה ;-)

חג שמח!